בשבוע שעבר קיבלתי הזמנה להצטרף למשלחת ראש הממשלה לוושינגטון. הופתעתי מאוד מההזמנה. הרי במשך חודשים ארוכים, מאז שגופתו של אחי אלעד הוחזרה לישראל (ליתר דיוק: מאז שהופקר למותו בשבי אחרי שעונה שם יותר מ־100 ימים), לא הוזמנתי לשום פגישה ולא שמעתי דבר מראש הממשלה. אז מדוע ראש הממשלה מעוניין להזמין אותי דווקא עכשיו, כשפניו מועדות לנאום בקונגרס?
אני משתדלת להסתכל על המציאות כפי שהיא. עסקה מונחת על השולחן. כל ראשי מערכת הביטחון והדרג המקצועי תמימי דעים - אנו קרובים מאי פעם לעסקה, אין מכשול ביטחוני בדרך למימושה ואף להפך - עסקה כעת תמנע הסלמה בחזיתות בעזה ובצפון, עסקה תשיב אלינו את היקרים לנו, אלו שהמדינה לא הגנה עליהם ב־7.10 וגם 289 ימים מאז. הן נאנסות שם, הם נרצחים שם, כולם עוברים התעללות ונמצאים בתופת.
אז מדוע לטוס עכשיו? מדוע לא להישאר בישראל ולעבוד במשימה הקדושה מכל - הצלת חיים? האם הטיסה הזו מקדמת עסקה או מעכבת אותה? אנחנו כבר למודי ניסיון, ראינו בעבר איך ראש הממשלה מרחיק בכל פעם עסקה כאשר הוא מגדיר תנאים חדשים במו"מ, מקשיח עמדות, ומדליף פרטים בעיתוי קריטי בשם "גורם מדיני בכיר".
ומדוע הוזמנתי להצטרף לנסיעה? הרי כדי לנאום בקונגרס על האיומים הביטחוניים העומדים בפני ישראל, ראש הממשלה לא צריך את משפחות החטופים. המסקנה, לצערי, היא שכוונת נתניהו היא להשתמש במשפחות אלו על מנת "להוכיח" לעולם עד כמה האויב אכזר, וכדי להצדיק את המשך המלחמה. הוא הולך להשתמש בפנים המתוקות של כפיר ואריאל ביבס, להשתמש בסבל הנורא של נועה ארגמני שחזרה אלינו. הוא יעשה זאת כדי להדגיש היבט אחד - את מפלצתיות חמאס - ולטשטש היבט אחר, שהוא אחריותו שלו, לחתום על עסקה ומחויבות עליונה לשחרור החטופים והחטופות.
המשך המלחמה מסכן את חיי המוחזקים בשבי חמאס, עלה כבר לרבים כל כך בחייהם, והוביל גם לאובדן חיי חיילים רבים. לכן המסר היחיד שיכול להגן ולהציל הוא: עסקה כוללת חייבת להיחתם עכשיו - הפסיקו את הלחימה. יש לנו חיי אדם להציל, יש לנו נרצחים שחייבים להיקבר באדמת ישראל.
החלטתי לסרב להזמנת ראש הממשלה ולא לשמש תפאורה אנושית. לא לאפשר צילום משותף שדרכו ישתקף מצג שווא בסגנון "משפחות החטופים תומכות בראש הממשלה" או "ראש הממשלה עומד לצד קהילת ניר עוז". אדוני ראש הממשלה: אתה לא מוכן לשחרר את יקירינו כאשר המחיר ידוע מזמן, אתה לא מוכן להגיע לניר עוז.
תפקידך הוא להישאר בארץ ולחתום על עסקה. לסיים את פרק הפקרת החטופים, פרק אפל ובלתי נתפס בתולדות המדינה. אבל אם תיסע, אסע גם אני במשלחת משלי. אסע כדי להזכיר לעולם את יקירינו הנמקים בעזה, ולהבהיר: נתניהו הוא לא ישראל, ישראל היא לא נתניהו. עזרו לנו, בעלי הברית היקרים שלנו, להפעיל את כל הלחץ שיש לכם על ראש הממשלה שלנו. עזרו לנו להחזיר אותם הביתה - עכשיו.
כרמית פלטי קציר היא בת קיבוץ ניר עוז. ב־7 באוקטובר אביה רמי קציר נרצח בביתו, אמה חנה נחטפה לעזה ושוחררה מהשבי בעסקת הפעימות. אחיה אלעד קציר נחטף גם הוא ושרד כ־100 ימים בשבי עד שנרצח. גופתו הושבה לישראל במבצע חילוץ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו