"אין לי את הכוחות יותר לעמוד על הרגליים": שורדות שבי חמאס קיימו היום (חמישי) הצהרה מיוחדת לתקשורת לרגל טיסתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לארה"ב. החטופות ששוחררו דרשו מרה"מ לחתום על עסקה טרם הטיסה. עדינה משה אמרה: "נתניהו, תהיה אתה זה שמחזיר אותם, תהיה אתה זה שמציל אותם". שיר, ביתו של  החטוף קית' סיגל אמרה: "אני מרגישה את החיבוק שלי ושל אבא שלי, אני מדמיינת אותי מתסכלת עליו בעיניים בורקות".

דניאל אלוני, שוחררה משבי החמאס יחד עם בתה אמיליה לאחר 49 ימים, פנתה לרה"מ: "286 ימים שהם חטופים, האם תוכל לספר לי מה הם אוכלים או מה הם שותים? האם תוכל לומר לי האם הם בכלל בחיים? אם לא ביקרת בשבי, אל תקל במידת הסבל שלהם. כאחת שחזרה משם אני יכולה לומר לך שכל יום בשבי הוא מוות. כל יום החטופים מתים שם עוד קצת".

"אל תקל במידת הסבל"

אלוני המשיכה: "ראש הממשלה, ייתכן ששכחת מכל החטופים שנרצחו? אחי ואחיותיי מופקרים סובלים ונרצחים. אני וביתי אמיליה שוחררנו משבי החמאס. שוחררנו מהתופת, שוחררנו מהחושך, מהרעב הנוראי, שוחררנו מההבנה המטלטלת שאין לנו חרות ללכת לשום מקום או לעשות כל שעולה על דעתנו, או לדבר ביננו או אפילו לבכות בכי חרישי של ייאוש וחרדה".

"כל יום בשבי הוא מוות - כל יום החטופים מתים שם עוד קצת"

עדינה משה, ששוחררה משבי החמאס לאחר 49 ימים: "כשחזרתי מהשבי, הרצח של בעלי האהוב למול עיניי חזר והכה בי. עסקתי רבות בתחושת הפספוס על כך שלא חטפו אותו יחד איתי, חשבתי שאם רק היה נחטף, מדינת ישראל הייתה מחזירה לי אותו כפי שהחזירה אותי. לצערי, כיום אין לי תשובה על כך. אבדה לי התקווה. איני מצליחה להבין ואיני מוכנה לקבל את היחס של הממשלה לחטופים, לחטופות, ולמשפחותיהם. יחס לא אנושי, לא ערכי שנוגד את כל ערכינו כיהודים וישראלים".

משה המשיכה: "שמעתי שראש הממשלה טוען כי החטופים סובלים אך לא מתים, אני רוצה לספר לך, ראש הממשלה, כי החטוף חיים פרי היה איתי במנהרה, עזרנו אחד לשני, הוא עודד אותי ותמך. החטוף יורם מצגר נהג להסביר לי כיצד נכון לדבר עם המחבלים השובים שלנו, והסביר לי כי אני חייבת להפסיק לומר 'כוסעמק' ועוד מילים שאני רגילה לומר. החטוף עמירם קופר היה קומה מתחתי במנהרה, נפגשנו יום לפני שיצאתי כאשר אותי הורידו קומה ואותו העלו. החטוף נדב פופלוול ישן לידי בכל לילה במזרון מעופש ורטוב בחום איום בתחושת מחנק תמידית". 

רז בן עמי, ששוחררה משבי החמאס לאחר 54 ימים, בעלה אוהד מוחזק בעזה כבר 286 ימים, אמרה: "286 לאוקטובר, לא האמנתי שנגיע לתאריך הזה. אני לא מסוגלת יותר ללכת לטיפולים בבית החולים ולדמיין שאוהד מחזיק לי את היד כשהוא לא. לא מסוגלת יותר להחזיק את המחשבה שהבנות שלנו עוברות את השנים היפות של חייהן בלי אבא שלהן, אני הייתי שם, חוויתי על בשרי את הגהנום הנורא, אין לי את הכוחות יותר לעמוד על הרגליים יום אחרי יום במחשבה שאוהד חיי עדיין את הגיבנום הזה".

רז המשיכה: "לשמוע מרה"מ את המשפט 'אין מה להיות בלחץ הם סובלים ולא מתים', זה אמור להרגיע אותי? איך אני אמורה לבטוח בך שאתה עושה הכל כדי להחזיר את אוהד ואת שאר החטופים? ביבי, תגיד לי אתה, אני אמורה לשכוח מאוהד?  אני דורשת ממך עסקה ורק אחר כך טיסה. תן לנו סיבה לייצג אותנו בכבוד מול כל העולם".

 "לשמוע מרה"מ את המשפט 'אין מה להיות בלחץ הם סובלים ולא מתים',
זה אמור להרגיע אותי?"

שיר סיגל, בתם של שורדת השבי אביבה סיגל וקית' סיגל שמוחזק בעזה כבר 286 ימים, אמרה: "אמא שלי מספרת שבמשך 51 ימים שהייתה בשבי כל רגע היה עניין של חיים ומוות, עברה בין בתים שקרסו ושרדה לצד איומים. מאז שאמא שלי חזרה היא עדיין מרגישה בין החיים למוות היא חיה בפחד מתמיד".

שיר המשיכה: "אבא, אני מתנצלת שעוד לא הצלחנו להחזיר אותך הביתה, גם אנחנו שוקעים כאן מעצב, עצב על מדינה שמשנה את פניה, מדינה ששיקול הדעת שלה מופעל על פי מחירים, מדינה ששכחה שלעולם לא עוד זו אינה רק סיסמה. אבא, כל פעם שמדברים על עסקה אני מצליחה לראות אותך חוזר הביתה בימים אלה בכירי מערכת הביטחון מדרים על כך שזה הזמן להחזיר אותך הביתה. אני רואה אותך חוזר אני מרגישה את החיבוק שלנו אני מדמיינת אותי מתסכלת עליך בעיניים בורקות ואני יכולה לנשום לרווחה סוף סוף".