"זכיתם בפעם האחרונה לנסוע את הדרך הביתה": בני משפחת בירה, שנרצחו ב-7 באוקטובר - נטמנו באדמת בארי

תשעה חודשים אחרי הטבח, בנוכחות מאות, הובאו בני משפחת בירה למנוחת עולמים, לאחר שנטמנו בקבורה זמנית במושב חוגלה • הבן, יהב, היחיד ששרד מהמשפחה הגריעינית, ספד להם: "לא פשוט לי לעמוד שוב מעל הקברים הפתוחים, אבל אני יכול להגיד שעושה לי טוב לחשוב שהיינו קרובים שוב, אפילו אם רק לרגע"

יהב בירה מעל קבר משפחתו: "טוב לחשוב שראיתם בפעם האחרונה אור שמש, וזכיתם בפעם האחרונה לנסוע את הדרך הביתה" // דוברות קיבוץ בארי

יסמין (51) ואורון (54) בירה ובנותיהם תאיר (23) ותהל (15) נרצחו בביתם בקיבוץ בארי. הבן יהב (20) הוא הניצול היחידי מהמשפחה. היום (רביעי), הובאו לקבורה באדמת בארי בני ובנות המשפחה, אשר נקברו בקבורה זמנית בבית העלמין במושב חוגלה.

בני ובנות משפחת בירה הובאו לקבורה באדמת בארי // דוברות קיבוץ בארי

בני הזוג אורון ויסמין היו הורים מסורים ואוהבים, אוהבי הרפתקאות ורחבי לב, ובנותיהם תאיר, הציירת המחוננת והרגישה, שכתבה וניגנה ושרה, ותהל, שרק התחילה את החיים, הדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד והייתה מצחיקה ורצינית מאוד, נרצחו בביתם במתקפת הטרור של חמאס.

"גם אחרי 9 חודשים יש יותר שאלות מתשובות"

לצידם הובא למנוחות גם אחיו של אורון, טל בירה (62) שאהב לצלם, אסף שעונים עתיקים וחקר את עולם הקולינריה בבישולים ובמאפים מעשה ידיו, ושנרצח בביתו בקיבוץ באותו היום.

בני ובנות משפחת בירה הובאו לקבורה באדמת בארי, צילום: דוברות קיבוץ בארי

בתיה אופיר בירה, אחותם של אורון וטל בירה, אמרה: "עדיין, אחרי תשעה חודשים, יש יותר שאלות מאשר תשובות. שאלות שלא יניחו לאף אחד מאיתנו לנוח בשלום לעולם. אנחנו נחכה לתשובות כאן, על האדמה הזו יחד אתכם, ובינתיים חושבים עליכם ועושים ככל שביכולתנו באהבה גדולה להביא אתכם למנוחה נכונה".

"עד סוף ימינו נלמד לחיות עם שברון הלב, עם החוסר, האובדן הנורא, עם הידיעה עד כמה גבוה ורחוק יכולתם עוד להמריא. אני מבטיחה שנמצא את הדרך לחיים משמעותיים וטובים בתוך הכאב הבלתי ניתן לריפוי, כשזיכרון אהבת החיים שלכם והפקת המירב מהם יוביל אותנו ויעמוד מול עינינו".

בתיה אופיר בירה: "נמצא את הדרך לחיים משמעותיים בתוך הכאב הבלתי ניתן לריפוי" // דוברות קיבוץ בארי

יהב, היחיד ששרד, דיבר מעל קבר משפחתו ואמר: "לא פשוט לי לעמוד שוב מעל הקברים הפתוחים, אבל אני יכול להגיד שעושה לי טוב לחשוב שהיינו קרובים שוב, אפילו אם רק לרגע. עושה לי טוב לחשוב שראיתם בפעם האחרונה אור שמש, וזכיתם בפעם האחרונה לנסוע את הדרך הביתה. מאז אותו היום גם אני לא חזרתי לקיבוץ, והיום אנחנו עושים את זה יחד כמשפחה. אני חושב עליכם הרבה, אני אוהב אתכם הרבה ואני מתגעגע אליכם הרבה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר