למען החטופים - קצת שקט בבקשה

תגידו - אולי אפשר קצת שקט? אולי אתם, מתנגדי עסקת החטופים במתכונתה המסתמנת ותומכי העסקה בדיוק באותה המתכונת, אלה ואלה שבכל ליבם, להבנתי, למרות חילוקי הדעות ביניכם, רוצים מאוד בשיבת החטופים לבתיהם ולמשפחותיהם - אולי, סליחה על הביטוי, קצת תסתמו?

האם לא ברור לכם שהפטפטת הבלתי פוסקת סביב העסקה ותנאיה, ופירוט העמדות של גורם כזה בצוות המשא ומתן הישראלי ושל גורם אחר מאותו הצוות, אינם מקרבים את שחרור החטופים אלא מרחיקים את שחרורם?

האם התקשורת, שנקטה עמדה ברורה במחלוקת הפנימית לטובת המתווה המדובר, אינה מבינה שמרוב התלהבות לסייע לחטופים ולמשפחותיהם היא פוגעת בהם? כשחמאס שומע שגורמי המקצוע בצד הישראלי משוכנעים שניתן להסיג את צה"ל מציר פילדלפי ולאפשר חזרה של עזתים לצפון הרצועה, בעוד ראש הממשלה סבור אחרת - הרי ברור שארגון הטרור הפלשתינאצי ידבק, עד כלות עוד חטופים חלילה, בעמדת הדרג המקצועי שלנו ולא יזוז ממנה.

ריסון עצמי או צנזורה

מה חשוב יותר? שהציבור ידווח בתקשורת שראש הממשלה נתן "מנדט רחב" ו"חבל נוסף" לצוות המשא ומתן שלנו, או שידיעה כזאת תישאר חסויה כדי שחמאס לא ינצל אותה להקצין עוד את עמדותיו? היכן כאן הדאגה לחטופים ולגורלם?

זה קורה שוב ושוב; עשרות פעמים מאז 7 באוקטובר, כשהתקשורת יורדת שוב ושוב לפרטי פרטים של מהלכי המשא ומתן ותכניו, ויותר מאשר לוחצת את נתניהו לקיר בסוגיה זו, היא דוחקת את חמאס להקצין את עמדתו ולא להתגמש.

זה חייב להשתנות, רצוי בריסון עצמי שהתקשורת תקבל על עצמה, ואם לא - אז בגזירת הצנזורה, שלטובת החטופים ועסקה לשחרורם צריכה להיות יותר מחמירה ופחות ליברלית, במה שהיא מתירה או אוסרת לפרסם בעניין המשא ומתן על עסקה.

הדברים אינם אמורים באשר לסוגיות יסוד במשא ומתן, כמו המשך המלחמה או שחרור מחבלים. כאן - אין מנוס מוויכוח. לעומת זאת, אוטוסטרדת המידע והפרשנויות סביב הגמשה ותפניות בעמדות הצוות הישראלי למשא ומתן, או הדיווחים על חילוקי דעות בצד הישראלי, ואפילו הידיעות על דיונים פנימיים, שתוכניהם המפורטים זולגים החוצה בעידוד התקשורת וביוזמת הצדדים שחלוקים ביניהם בסוגיה כזאת או אחרת, במטרה לקדם את עמדתם שלהם באותה מחלוקת - כל אלה הם לרוב מיותרים, ובעיקר מזיקים.

השאלה שכל עיתונאי ובעל עמדה בסוגיות השונות שקשורות למשא ומתן על עסקת חטופים צריך להציג לעצמו, רגע לפני שהוא משחרר לאוויר העולם מידע או עמדה, היא האם פרסום הדברים מסייע לחמאס, או מסייע לעסקת שחרור חטופים?

כי עם כל הכבוד לחופש המידע והביטוי, ערך החיים של החטופים גובר עליו. אם וכאשר תבשיל עסקה - גם בזכות השקט ובלי הקשקשת הנוראית שמלווה כמעט מדי יום את  המשא ומתן - הממשלה תפרסם את פרטיה, תציג אותה במלואה לציבור ותאפשר את הוויכוח הציבורי שלבטח יתנהל כאן. אחר כך יהיו הפגנות ומאבקים, ולבסוף הצבעה, והממשלה תכריע לכאן או לכאן. אבל עד אז, למען החטופים - פשוט תסתמו.