דוח המבקר: זינוק דרמטי במצלמות מעקב עירוניות - שחודרות לפרטיות התושבים

דוח מבקר המדינה על פעילות השלטון המקומי בישראל התמקד בין השאר בשימוש במצלמות מעקב על ידי הרשויות המקומיות.

המבקר מציין שישנה עלייה גדולה במספר מצלמות המעקב שנפרסו על ידי הרשויות השונות, ואלו אינן עושות די כדי להגן על פרטיות התושבים ואף התקינו מצלמות ללא הסמכה מפורשת. בנוסף, בחלק מהרשויות נמצא כי ניתן לפרוץ מרחוק לשידוריהן.

על פי הדוח נרשם זינוק משמעותי ב-13 השנים האחרונות בהצבת מצלמות מעקב עירוניות. בירושלים גדל מספר מצלמות המעקב בשנים 2011 עד 2024 פי 47, בבאר שבע גדל מספר המצלמות פי 271 ובפתח תקווה גדל מספרן פי 67. על אף העלייה לא קיים בידי אף גורם ריכוז נתונים בנוגע למצלמות.

נמצא שהרשויות המקומיות שנבדקו - בני ברק, דאליית אל-כרמל, נשר, חיפה וראשל"צ - אינן פועלות דיין להגנה על פרטיות התושבים וניתן לבצע בחלק מהמצלמות צילומי תקריב למרחבים פרטיים.

דווקא איפה שצריך, אין מצלמות

הרשויות גם התקינו מצלמות לזיהוי לוחיות רישוי בהיעדר הסמכה מפורשת, ואף אחת מהרשויות לא ביצעה שימוע ציבורי קודם הצבת המצלמות. הביקורת העלתה שחיפה, נשר וראשון לציון לא הציבו מצלמות מעקב בשכונות שבהן שיעור העבירות היה גבוה ביחס לממוצע.

בניגוד להנחיית הרשות להגנת הפרטיות, בני ברק, נשר ודאליית אל-כרמל לא ציינו באתרים שלהן מיקומי מצלמות והשטח המכוסה על ידן; ראשל"צ לא פרסמה את שטח הצילום המכוסה על ידי כל אחת מהמצלמות; וחיפה פרסמה את פריסת המצלמות בעיר על מפה בלי פרטים נוספים.

פגיעה בפרטיות

התברר עוד שלבני ברק אין מדיניות בנושא העברת חומרים מצולמים, והועברו צילומים של אירועים בלי לטשטש אנשים נוספים המופיעים בהם, מנגד חיפה ודאליית אל-כרמל אינן מוסרות מידע מצולם לתושבים ונשר לא יישמה את הנוהל שקבעה בנושא, ופניות תושבים לקבלת צילומים נענות בשלילה.

הרשויות שנבדקו לא קיימו הליך סדור שבו בחנו מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות עדיין עומדות בתוקפן. בנוסף במבדק חדירה שביצע המבקר באחת הרשויות זוהו 11 מצלמות שניתן לפרוץ שידוריהן.