הורי התצפיתניות החטופות: "נתניהו, קודם עסקה ואחר כך טיסה"

המשפחות פרסמו תמונות של בנותיהן מהימים הראשונים בשבי חמאס • ההורים דורשים פגישה מיידית עם רה''מ: "ההזדמנות לעסקה היא הכי קרובה שהייתה אי פעם"

משפחות החטופים במסיבת העיתונאים. צילום: גדעון מרקוביץ'

משפחות התצפיתניות החטופות מסרו הערב (שלישי) בתל אביב הצהרה, וחשפו תמונות של בנותיהן מהימים הראשונים בשבי החמאס. במהלך הדברים חש אלי אלברג, אביה של החטופה לירי, ברע והוצא מחוץ לחדר. בשלב שאלות העיתונאים אמרה סשה ארייב, אחותה של החטופה קרינה: "הסרטון הוא ממש מהימים הראשונים לאחר החטיפה, אבל יש לנו אינדיקציה מודיעינית שהן חיות ומוחזקות במנהרות. את הסרטון קיבלנו מגורם ביטחוני. רואים אותן עם תמונה של הנייה מאחורה".

התיעוד החדש של התצפיתניות מנחל עוז, צילום: ללא

אלברט ארייב, אביה של קרינה: "אני אבא. ככה אני מגדיר את עצמי, אני אבא של סשה וקרינה. שתי הבנות שלי הן כל חיי, בשבילן אני חי והלב שלי שייך להן. מהשבעה באוקטובר, חצי מהלב שלי חטוף. קרינה הקטנה שלי, רק בת 19, בעזה.

"אתם רואים היום תיעוד של קרינה וחברותיה בימים הראשונים של השבי. זה כל כך מוחשי, קרינה יושבת, על מזרן ברצפה, עם מבט תשוש ונואש. עם תחבושת מזעזעת על ראשה ושם דם קרוש. על רגלה אפשר לראות כתמי דם טרי שמחלחל למכנס הפיג'מה. בשורש כף היד מבחינים בסימני אזיקה וקשירה חזקים. בצקת בידיים מעידה על כך שקרינה הייתה אזוקה זמן רב. אתם רואים פריים אחד, אספר שבסרטון רואים פצעים בפנים שככל הנראה נגרמו מרסיסים שניתזו לכל עבר כשהמחבלים פלשו למיגונית.

האב אלברט ארייב והאחות סשה, צילום: גדעון מרקוביץ'

"קרינה חטופה. זהו צמד מילים שלא אמור להופיע יחד, שאיני מעכל אותו, אבל יחד עם זאת, הנה התיעוד, חשוף לכל, מוחשי כל כך.

"יש עוד דבר מוחשי. ההסכם שנמצא כעת על הפרק. הכי קרוב שהיה מתמיד. שתי מטרות על למלחמה, האחת - מיטוט היכולת הצבאית של חמאס כארגון - תודה לצה"ל וכלל כוחות הביטחון, ההישגים מרקיעי שחקים, והשנייה - יצירת התנאים המתאימים להשבת החטופים - התנאים הושגו, הבשילו, מוכנים אחד אחרי השני על דף נייר אשר ממתין לדיו העט. ממתין למילים 'כן לעסקה'.

"מבוקר השבעה באוקטובר, חקוקות בזכרוני המילים של קרינה שאומרת לי: "אבא, אני מפחדת". ואני חסר אונים, אין ביכולתי לעשות דבר.

"אני פונה לעם ישראל. אחים ואחיות אנחנו. אנא מכם, אני לא יכול יותר לראות אצבעות מאשימות, לשמוע את צמד המילים "עסקה מופקרת" או "הפלת הממשלה". יש אנשים חטופים! הבת הקטנה שלי, פצועה, מדממת, בעזה כבר מעל תשעה חודשים! כל שאנחנו מבקשים זה את קרינה חזרה, אנחנו רוצים את משפחתינו הקטנה שלמה שוב.

היכן הערבות ההדדית, התמיכה, ההבנה, ערכי המוסר והיהדות שלנו? יש אנשים חיים חטופים שזועקים לעזרה וקולם לא נשמע, יש חללים שחייבים לחזור לקבורה הולמת ומנוחת עולמים. יש כרגע אפשרות לכך, המוחשית ביותר מאי פעם. בואו לא נקרע עצמינו מבפנים, אלא נתאחד איתן. כך נצליח לעמוד בכל הקשיים ואנחנו יודעים שהם קיימים וגם יגיעו. שום דבר לא פשוט. אבל ביחד נוכל להתמודד עם כל אשר יבוא. והכי משמח יהיה להתמודד עם החטופים שלנו, דם מדמינו, שיחזרו.

"התנאים בשלו, הצבא איתן, הממשלה מחויבת, העם צועק "כן" ללהחזיר אנשים למשפחותיהם. עכשיו, זה קורה. קרינה חוזרת אליי, 120 אהובינו, סוף סוף חוזרים".

איילת לוי-שחר, אמה של נעמה: "ראש הממשלה ביקש ממני להצטרף אליו לטיסה שלו לארה״ב לנאומו בקונגרס, ואני הסברתי לו שלא אוכל ולא ארגיש בנוח להצטרף אליו עד שאראה שהמגעים בנוגע לשחרורה של נעמה שלי מגיעים לקו הסיום. עד אז אני נשארת כאן בארץ וממשיכה להיאבק כדי להציל את נעמה שלי. ככל שהעסקה תקודם ויצילו את נעמה וכל שאר החטופים אוכל לבוא ולהצטרף אפילו יחד איתה למשלחת בראשותו.

בינתיים אני נשארת בארץ ומבקשת מכם, תסתכלו לה בעיניים. זו הילדה שלי. תסתכל לה בעיניים מר בנימין נתניהו ראש הממשלה. תיפגש איתנו מיידית כדי שנוכל להשמיע את קולה. אנו ממתינים לפגישה דחופה עימך כדי לוודא שהמגעים מתקדמים לכיוון עסקה חתומה שתביא את נעמה וכל החטופים. זה לא הזמן לנסיעות, זה הזמן כעת לסגור עסקה ולהחזיר את החטופים הביתה. נתניהו, קודם עסקה ואחר כך תיסע. זה לא הזמן לנסיעות ראווה, זה הזמן לקדם הסכם ולהחזיר את החטופים הביתה".

עודד ברגר, אביה של אגם אמר: "בתמונה ניתן לראות שאגם שלי פצועה. אין לי מילים לתאר את התחושות שלנו. כל המשפחה שבורה, אני שבור, אמא שלה, אחותה התאומה, אחותה ואחיה שבורים גם הם מגעגועים ודאגה בלתי נסבלת. אדוני ראש הממשלה, זו פניה אישית אליך - יש חשיבות קריטית למיקום המפקד, אתה המפקד, אתה צריך להיות כאן, לוודא שכל הדברים נסגרים ומתקדמים לעסקה והילדות, הילדים, האחים, ההורים של כולנו חוזרים סוף סוף הביתה.

"קודם תסגור עסקה, אחר כך תיסע לשלום ותחזור בשלום. זה לא הזמן לנסיעות כשהנוכחות האישית שלך פה בזמן הכי קריטי שיש למדינה שלנו היא חיונית. זה הזמן לחתום על עסקה ולהחזיר את כל החטופים הביתה. אנחנו מבקשים להיפגש איתך באופן מיידי, טרם נסיעתך לדון בסגירת המגעים לעסקה.

"ב-26 בנובמבר קיבלתי טלפון מאגם גולדשטיין שמסרה לי ברכת מזל טוב ליום ההולדת שלי מאגם שלי. אגם שלי חוגגת ב-6 לאוגוסט יום הולדת 20. אני לא רוצה לציין את זה מרחוק, אני רוצה שהיא תחגוג איתנו פה, בבית, בטוחה ומוגנת יחד עם אחותה התאומה.

"לעולם בכלל ולקטאר בפרט אני אומר - תמונתו של הנייה שהוצבה במודע ובמכוון מאחורי הבנות שלנו – מראה שאין שום הפרדה בין הזרוע הצבאית ללשכה המדינית של ארגון הטרור החמאס. מי שנותן להם מחסה יצטרך לתת בבוא העת הסברים. הם כולם אחראים יחד לטבח הנורא ולהחזקתם של כל החטופים כבר יותר מתשעה חודשים, 284 ימים".

"הובהר לנו שאין מניעה ביטחונית"

שירה אלבג, אימא של לירי: " לירי שלי נחטפה ביחד עם החברות שלה, את סרטון החטיפה הזוועתי כולכם כבר ראיתם ובכיתם איתנו. עכשיו זה הזמן למעשים כי אנחנו חרדים לגורל הבנות שלנו. הבנות שלנו וכל שאר החטופים בסכנת חיים יומיומית.

"אנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר על מנת להחזיר את הבנות שלנו ואת כל 120 החטופים הביתה לישראל. כפי שפורסם כבר אתמול, הובהר לנו כי יש חשיבות למצות את המהלכים בימים הקרובים - עוד לפני נסיעתו של ראש הממשלה לוושינגטון. גלנט אמר לנו בשיחה: "כשלא הייתה היתכנות לעסקה אמרתי לכם. עכשיו יש! אז הנה אני אומר: זה הכי קרוב שיש אי פעם".

שירה ואלי אלבג, צילום: גדעון מרקוביץ'

"אנחנו כהורים של התצפיתניות מבינים כי ישנם סיכונים בחתימה על הסכם, אבל הובהר לנו, ולא בפעם הראשונה, כי כעת אין מניעה ביטחונית! מדינת ישראל יכולה להתמודד עם עסקה, זה הזמן לחתום, זה הזמן להחזיר את לירי שלי, זה הזמן להחזיר את כולם.

"נתניהו, הבטחת לנו והגיע הזמן לקיים. אנחנו דורשים פגישה איתך עכשיו. עוד לפני הנסיעה. אתה חייב לנו לפחות את זה. קודם עסקה ואחר כך תיסע. כל יום קריטי לבנות שלנו ולכל לחטופים.
זה לא הזמן לנסיעת ראווה, זה הזמן לחתום על עיסקה ולהחזיר את החטופים, החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. אנחנו זקוקים לך פה, זמין לצוות המו"מ, זמין לענות ולהגיב בזמן אמת, זמין לחתום על העסקה כאן ועכשיו".

אורלי גלבוע, אמה של דניאלה: "עוד פעם אני צריכה להציג את עצמי כאמא לחטופה. גם היום ביום ה- 284 אני עדיין אמא לחטופה ואני שואלת עד מתי? עברו תשעה חודשים מאז שדניאלה שלי ושאר הבנות הוחזקו בתנאים האלה, התנאים שניתן לראות בתמונות שפירסמנו, אבל צריך להבין שלפחות לפי הערכות הצבא דניאלה נמצאית במנהרה עוד מאז שהופיעה בסרטון שהפיץ החמאס ביום ה-107, כלומר יותר מחצי שנה.

חצי שנה בחושך, בלי אוויר, בלי אור ובתנאי לחות בלתי נסבלים. הן כבר יותר מ-9 חודשים מוחזקות, מופעלות, מתועדות, מושפלות, מוכות ועוברות התעללות בלתי פוסקת על ידי מחבלי החמאס.

אני פונה לראש הממשלה, היום נפגשת עם נציגי הורי שש עשרה התצפיתניות שנרצחו בשבעה באוקטובר, כולן חברות של דניאלה, חברות בלב ובנפש, כולן עשו הכל עבור המדינה וכולן עמדו בגבורה עד שנרצחו ונשרפו ע"י מחבלי החמאס באותה שבת ארורה. כולנו משפחה אחת וככזו אני יודעת שהמשפחות פנו אליך וחלקו עימך את החשש האמיתי והכבד שבנותינו יצטרפו לרשימת הנרצחות.

המשפחות סיפרו לנו שאמרו לך שהשיקום שלהן מותנה בחזרתן לשלום של בנותינו, המאבק שלנו משותף, המאבק שלנו הוא של משפחות החטופים, המשפחות השכולות ושל כל עם ישראל. אני חוזרת ומבקשת ממך, ראש הממשלה לפגוש אותנו לפני יציאתך לקונגרס, אני חוזרת ומבקשת שאם אתה בוחר לנסוע לנאום - זה יהיה נאום הצהרה על עסקת חטופים מיידית, שתחזיר איתה את החוזק, את השמחה, את העוצמה של מדינת ישראל ובעיקר את דניאלה שלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר