אחותי התקשרה בצרחות: ״ראית את הפייסבוק של גלי?״

ב-7 באוקטובר נועם ראתה את אחיה צחי שנחטף לעזה דרך שידור חי של המחבלים בפייסבוק • יזהר מתגעגע לאביה עודד: ״אין שום דבר אחר שאני מסוגל לעשות, העסק שלי הפסיק פעילות״

הפגנה למען החזרת החטופים בכיכר בתל אביב. צילום: גדעון מרקוביץ'

תשעה חודשים של סבל וחרדה חלפו מאז נחטפו 120 ישראלים על ידי מחבלי חמאס. 284 ימים קשים עוברים על בני משפחותיהם המייחלים לשובם הביתה.

תיעוד נוסף מיום הטבח: מחבלים יורים בתושבים במנוסה | צילום:"בשיתוף שומר ישראל בטלגרם"

נועם עידן בן עזרא (44), אחותו של החטוף צחי עידן, משחזרת את השבת השחורה של ה-7 באוקטובר: "בבוקר כשנשמעו הטילים סימסתי לאחי צחי שמתגורר בנחל עוז. עד השעה 9:30, אחי ענה שהם בממ"ד והכל בסדר, הוא, יחד עם אשתו גלי, בתו הבכורה מעיין 18, בתו יעל (11) ושחר בנו (9)".

התקשורת עם צחי נותקה בסביבות השעה 10:00. בשעה 10:45, נועם נחשפה לזוועה בשידור חי. "אחותי התקשרה בצרחות ׳ראית את הפייסבוק של גלי?׳. באותם רגעים איומים העלו מחבלי החמאס שידור מצמרר מהטלפון הנייד של גלי. בסרטון רואים את משפחת עידן יושבת באימה במטבח כשהם כבר ללא מעיין ז"ל ששכבה ללא רוח חיים בממ"ד".

בהמשך היום, בסביבות השעה 13:30, חטפו המחבלים את צחי יחד עם עומרי מירן ושתי הנשים האמריקניות יהודית ונטלי רענן. רק ב-23:30 בלילה, פינו כוחות משוריינים את שאר המשפחה.

בית בניר עוז לאחר הטבח, צילום: יוסי זליגר

נועם מספרת שבמהירות היא קלטה שהאחריות על שחרור בני משפחתה מוטלת גם עליה. "אני לא יודעת מתי קרה שהבנתי שזה עלינו, שאנחנו צריכים לנהל את זה, אבל זה היה די בשעות הראשונות. מאז תפעלנו את האירוע בכל רמה אישית ובטחונית, איכון טלפונים, חילוץ גופות ומה לא".

לא רחוק משם, בניר עוז, הוריו של יזהר ליפשיץ, עודד ויוכבד ליפשיץ, ממקימי הקיבוץ, נחטפו גם הם. יזהר מתאר: "הקיבוץ כל כך קרוב וכל כך לא מוגן, שהמחבלים פשוט זרמו אליו, במספרים עצומים."

יוכבד הוחזרה ארצה אחרי 17 יום, אך גורלו של עודד עדיין לא ידוע. יזהר מציין שמאז האירוע חייו נעצרו: "אין שום דבר אחר שאני מסוגל לעשות, הכל מתגמד, העסק שלי הפסיק פעילות. מה-7.10 החיים שלנו הוקפאו".

רגע השחרור של יוכבד ליפשיץ', צילום: רשתות ערביות

הראיון הזה נערך במסגרת קמפיין "מחכים לכם בבית" של המועצה האזורית לב השרון. מטרתם המרכזית של הראיון והקמפיין היא כדי שנכיר קמצוץ ממה שעובר על משפחות החטופים.

המשפחות קוראות לציבור להמשיך לתמוך. "כל דבר שיבהיר לנו שהעם איתנו, חושב על החטופים, והכי חשוב, לבוא לכיכר. תגיעו כי זה מחזק אותנו," אומרת נועם.

למרות הקושי, המשפחות מנסות לשמור על תקווה. "בטח שיש תקווה, חייבים. אין לנו את הפריווילגיה לוותר," אומר יזהר. נועם מסכמת: "התנודות בין תקווה לייאוש הן גדולות. אין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים לאבד את התקווה, וזה מפחיד.".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר