בצה"ל מתחקרים את נסיבות נפילת הלוחמים. אייל אבניאון. צילום: באדיבות המשפחה

"הוא עשה הכל כדי לחזור להילחם": חברו הטוב של אייל אבניאון שנפל בעזה סופד לו

אבניאון בן ה-25 במותו, מהוד השרון, היה מפקד פלוגה בגדוד 121 ונפל במהלך הלחימה ברצועת עזה • רס"ר (מיל') נדב אלחנן נולר נפל גם הוא באותה התקרית, צה"ל מתחקר את הנסיבות שהובילו לאירוע • חברו הטוב של אייל, גדעון צייג, ספד לו: "זו הייתה המטרה הכי גדולה שלו, לתרום למדינה, למקום שהוא חי בו"

[object Object]

רס"ן (מיל') אייל אבניאון, בן 25 מהוד השרון, היה מפקד פלוגה בגדוד 121. הוא נפל ברצועת עזה יחד עם רס"ר (מיל') נדב אלחנן נולר, בתקרית שנסיבותיה נבדקת על ידי הצבא.

אייל השאיר אחריו הורים, אח בכור ואחות קטנה ממנו. בערב הוא יובא למנוחות עולמים בבית העלמין הצבאי בהוד השרון.

אייל אבניאון (מימין בתמונה), בן 25 מהוד השרון, היה מפקד פלוגה בגדוד 121, צילום: באדיבות המשפחה

חברו הקרוב, גדעון צייג, מספר: "קשה לי. אני לא מכיר אנשים כמוהו. בן אדם שהוא פשוט הכי טוב, באמת, בכל התחומים. כל אינטראקציה שהייתה לו עם מישהו השאירה לו חיוך. הוא אהב את הקרובים שלו יותר ממה שהוא אהב את עצמו והשקיע בהם באמת יותר ממה שהוא משקיע בעצמו".

"הוא היה מוצלח. כל מה שהוא נגע בו היה זהב. בשירות הצבאי שלו, זה סיפור בפני עצמו, הוא התגייס לשייטת 13, כל המכינה הוא התאמן לזה. לא ישן בלילות, התאמן, זו הייתה המטרה הכי גדולה שלו. בכללי, בצבא, לתרום למדינה, לתרום למקום שהוא גר בו, שהוא חי בו".

אייל אבניאון, צילום: באדיבות המשפחה

הוא ממשיך ומתאר את הדרך שעבר אייל במהלך שירותו: "התגייס לשייטת, שם נפצע באימון. הוא פשוט איבד את השמיעה שלו עקב עומס לחץ של פעילות במסלול, שזה השלב הכי קשה. איבד כמעט את כל השמיעה שלו באוזן. רצו להוריד לו פרופיל, להוציא אותו מלחימה והוא פשוט נלחם להיות בקרבי. זה גם מתמצת קצת את האופי שלו, בן אדם פייטר. אין כאלה. הוא הפך את כל העולם כדי לדבר עם כל הרופאים בארץ. הוא עשה הכל כדי לחזור להילחם ולהיות קרבי, כי הוא אמר שאין סיכוי שהוא לא יעשה את זה".

"בסופו של דבר הוא מצא רופא שאישר לו את השמיעה. הוא קיבל את האישור וחזר להיות  לוחם ב-504, ביחידה המיוחדת שלהם. וגם שם הוא פרח. הוא רצה לצאת לקצונה ושם לא הייתה אפשרות בגלל שזה יחידה קטנה ולא היו את תקנים. אז הוא במיוחד יצא לקורס קצינים דרך הנחל. הוא עבר לנחל, יצא לקורס קצינים, גם שמה הוא היה מ"מ צלפים והיה מצטיין. הוא היה מצטיין קורס מכים בנחל".

"עשו מן מסלול כוכבים כזה לקורס קצינים כדי שייצא כמה שיותר מהר. סיים את בה"ד 1, שם הוא פרח. הוא תמיד היה בן אדם שמחובר לעצמו, שיודע לכתוב, בן אדם של מילים, אז הוא פשוט פרח שמה ומצא סיפוק ומימוש עצמי. אחרי זה חזר להיות מ"מ בנחל. סיים את השירות בתור מ"מ, השתחרר וטס לטייל. איך שהוא חזר מהטיול הוא ביקש להיכנס לקורס מ"פיים במילואים".

"הוא היה אמור להתחיל את הקורס מ"פיים קצת אחרי שבעה באוקטובר. ובגלל השבעה באוקטובר הכל נדחה. הוא נכנס לעזה, היה בעזה כמה חודשים ברצף. אחרי שהוא סיים סבב של כמה חודשים, הוא יצא לקורס מ"פיים תוך כדי המלחמה, השלים וסיים את הקורס ויצא לחופש בבית, כי שחררו את הגדוד שלו מהלחימה. הוא חזר עכשיו".

צייג הוסיף: "עכשיו זה היה הפעם הראשונה שהוא נכנס מאז שהוא שוחרר. היו לו כל מיני שאיפות. הוא רצה להתחיל ללמוד שנה הבאה. הוא נכנס לפני חודש ויצא לפני שבוע לחתונה של בן דוד שלו. אז הוא חזר הביתה לכמה ימים, ראינו אותו קצת, חגגנו יום הולדת שלו 25 ביחד. כל מי שמכיר אותו פשוט יודע איזה בן אדם הוא".

"ההורים שלו מאוד דאגו לו. אמא שלו תמיד דאגה, שמרה עליו כמו חיה, כמו לביאה, והיא הייתה הדבר הכי חשוב לו בעולם. עכשיו כולם מרוסקים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו