מאות בני משפחה, לוחמים ואזרחים ליווי בדרכו האחרונה את רס"ל (במיל') מלכיה גרוס ז״ל בן 25 מסוסיה, לוחם בגדוד השריון 9212, חטיבת 'אגרוף הברזל' (205), שנפל בקרב בדרום רצועת עזה, באירוע של תאונה מבצעית, שנמצא בחקירה, והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. השר עמיחי אליהו הגיע להלוויה.
גרוס הועלה מדרגת סמ"ר (במיל') לדרגת רס"ל (במיל') לאחר מותו. הוא החייל ה-313 שנפל מתחילת התמרון הקרקעי. גרוס הוא החלל הרביעי שנפל מהיישוב סוסיה.
חבריו סיפרו שלפני שנתיים החליטו להקים פודקאסט יחד, דבר שהביא לידי ביטוי הרבה צדדים שלו: "הוא היה חייכן, כל מקום שהוא היה בו היה מקום שמח, הוא חקר והעמיק בכל דבר שראה. היה חובב היסטוריה, סיפורים. הוא עדיין התלבט מה לעשות בחיים".
דב, אביו של מלכיה, ספד לו בקול חנוק מדמעות: ״מלכיה היקר, נולדת וגדלת בסוסיה. מגיל צעיר ראינו שאתה בעל יכולות. תמיד שאפת לחבר קודש לחול. התנדבת בעמותת זכרון מנחם לילדים חולי סרטן ובכל חופשת בין הזמנים היית רכז של בני עקיבא. חיבור הקודש אל החול. בשנה האחרונה אמרת שאתה מרגיש הכי טוב בלימוד. קיבלת החלטה לחנך ולהשפיע עם לימודי הסבת אקדמאים להוראה. מלכיה, בשמחת תורה הוקפצת כמו כל חיילי צה״ל. ביקשת לעבור לתפקיד לחימה משמעותי. חיית חיים קצרים, אבל מלאים בלימוד ובהרבה עשייה״.
מיכל, אמו: ״מלכיה, תראה איזה כוחות נתת לי. איך אפשר לסכם חיים של אדם בכמה משפטים? כאן ממרום הר הרצל תשקיף על זכרון מנחם. כל כך רצית להקים משפחה. מצד אחד היית דוס רציני, מצד שני שטותניק. את התואר במדעי המחשב סיימת בתיכון, אבל החלטת לעשות הסבה. אני מקווה שמותך לא יהיה לשווא. עם ישראל צריך ניצחון, מיטוט חמאס והתיישבות. מלכיה, נוח בשלום על משכבך, אוהבת וכבר מתגעגעת, אמא״.
אחיו ספד לו בצער רב: ״מלכיה היה איש של אנשים, רגיש לכל אחד ואחד. השנינות, האכפתיות, הצחוק אפיינו אותך. עם ישראל איבד אותך אחי היקר. נעמת לי מאוד. אחותו של מלכיה לא הצליחה לעצור את הדמעות: ״מלכיה, אני מחכה שמישהו יעיר אותנו מהסיוט הזה. היית גיבור בחייך ובמותך. כולם היו חברים שלך. איש שיחה עם כל אחד עם שלווה פנימית וענווה. מלכיה, אתה כל כך תחסר לי. בואו כולנו נהיה יותר מלכיה״.
סא״ל אסף ספד בשם צה״ל: ״אנו עומדים כאן היום בכאב גדול על האובדן. יצאנו להילחם כדי להשיב את הביטחון. מלכיה, כמה טוב היית. יכולת לבחור בשירות אחר עורפי יותר, אבל בחרת שירות כלוחם. אמרת הנני. ראיתי אותך תלמיד הישיבה בנועם המיוחד שלך השתלבת במהירות. ביקשת שאשבץ אותך כנהג טנק. לא מתלונן אף פעם. מאיר פנים. נכנסת למלחמה ברפיח. אתה מלכיה שומר על אווירה טובה ואופטימית. מערך המילואים מגלה כמה כולנו אחים".
"מעולם לא התפשרת על ערכיך אבל ידעת לעשות זאת בנועם. לצד הכאב הגדול נמשיך קדימה. נמשיך מאוחדים יחד למען העם והמדינה. נמשיך להתייצב עד הניצחון. מלכיה, אני מצדיע לך בדרכך האחרונה. יהי זכרך ברוך״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו