אפשר להמשיך להאשים את המשטרה בהכללה ולכנותה "משטרת בן גביר". אפשר להמשיך להאשים בהכללה את השוטרים ולכנותם "שוטרים אלימים". אפשר. רק תלוי את מי זה משרת. נכון, יש שוטרים שמתנהגים באופן בלתי הולם וצריך לטפל בהם בחומרה. אבל הטרנד הזה, שחברי כנסת ופוליטיקאים פותחים תיבות מייל וקבוצות ווטסאפ וקוראים לציבור להפנות אליהם תלונות נגד שוטרים - יובילו להתפרקותה של המשטרה.
איש אינו טוען, גם לא במשטרה, שהמחאות המוצדקות להשבת החטופים ונגד התפקוד הכושל של הממשלה ויכולתה לשמור על החוסן הלאומי - אינן צריכות להתקיים. המשטרה אינה אויב העם. השוטרים אינם חפים מטעויות, אבל יש לחזור באופן מיידי לשיח שפוי כדי לייצר את האיזונים הנדרשים בין המחאות, לבין מצב שבו מי שצריך לקחת את ילדיו לחוג, או להגיע לרופא או לעבודה, יוכל לעשות זאת בבטחה.
מחאות שמפוזרת בכוח כתוצאה מהפרות סדר לעולם לא יצטלמו היטב, אבל בסוף על המשטרה לאכוף את החוק. בשבועות האחרונים העיסוק העיקרי במחאות הפך לשיח אובססיבי על תפקוד השוטרים - והוא נסב אך ורק סביב העימותים בינם לבין המפגינים. אין כבר שיח על מהות המחאות, ולא על תוכנן. מפגינים ופוליטיקאים שמלווים אותם אינם יושבים באולפני הטלוויזיה ומספרים על מה הם מפגינים, אלא עושים עוד ועוד דה־לגיטימציה למשטרה.
ההאשמות הקשות והכוללניות הללו יוצרות אווירת נכאים במשטרה. בעוד בחדרים סגורים הצפי הוא שההפגנות והמחאות ילכו ויסלימו ככל שמועד הבחירות יתקרב (בוודאי אם לא תהיה עסקה שתחזיר את החטופים בקרוב), שוטרות ושוטרים כבר הודיעו שהם אינם מוכנים לעבוד במשחקי הכדורגל והכדורסל כי מקללים אותם, כי הם אינם רוצים לאבטח מחאות שכן משפילים אותם וכי משפחותיהם נפגעות. כתוצאה מכך החשש במשטרה הוא מגל עזיבה מיידי של שוטרים, ומכך שאזרחים לא ירצו להתגייס לארגון.
למחאות פנים רבות, והמשטרה מנסה להכיל את כולן. החל מכרם שלום, שם יש מי שלא רוצים שמשאיות סיוע ייכנסו לרצועה, ועד המחאות בקפלן להשבת החטופים או בקיסריה נגד ראש הממשלה. לכל משימה כזו נשלחים שוטרים, נוסף על משימותיהם השגרתיות. הם מותחים את איבריהם שבוע אחרי שבוע, שישי אחרי שישי, שבת אחרי שבת, אחרי רמדאן ובתוך לחימה, אך בסופו של דבר מוצאים את עצמם משמשים שק חבטות של המצוקה החברתית.
לישראל אין משטרה אחרת, וזו שישנה כבר מזמן קטנת מידות לשלל משימותיה. לפוליטיקאים ולאישי ציבור יש אחריות. חברי כנסת שעומדים עם מיקרופונים וצועקים ברמקול "משטרת בן גביר", אינם פוגעים בבן גביר. מה שהם אינם מבינים הוא שהקו התקיף שהם נוקטים באופן חריג נגד המשטרה יוביל בסופו של דבר להתפרקותה, וזה ישפיע על כל אחד ואחד מאיתנו. אירועי 7 באוקטובר הוכיחו שבסוף המשטרה היא של כולנו, ועל כולנו לשמור עליה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו