לא הייתה שם סרבנות: כשהמדינה קפאה אל מול התופת - היינו שם למענה

בתגובה ל"מכבסה הנשיאותית", 19.06.2024

אות הנשיא שהוענק היום (רביעי) לחמ"ל האזרחי של אחים.יות לישראל לא שייך לי. הוא לא שייך לאחים לנשק, ולא לארגונים האחרים שהיו שותפים להקמתו. הוא שייך לעשרות אלפי ישראלים שביום אסוננו קמו ועשו. אל מול ההלם, מול האבל האינסופי, וברגע שבו היה הכי הגיוני להתפרק או לצרוח מחוסר אונים - קם הישראלי היפה ועשה. החמ"ל האזרחי נכנס בכל מקום שבו ממשלת ישראל נשארה מאחור.

בימיה הראשונים של המלחמה רכשנו והעברנו לצה״ל עשרות אלפי אפודים קרמיים וציוד טקטי, הקמנו חפ"ק קידמי בצומת בית קמה, בו סייענו בחילוץ אלפי אזרחים מהעוטף, פיתחנו בזמן אמת טכנולוגיה חדשנית בזכות ההייטק הישראלי והקמנו חמ"ל נעדרים שסייע לכוחות הבטחון.

התייצבנו בכל מרכזי המפונים ברחבי הארץ מאילת ועד טבריה, מערך אחים למשק אירגן יותר מ-50 אלף ימי התנדבות לכ-300 משקים בגבול לבנון ועוטף עזה. מערך אחים לתעשייה סיפק 3,200 ימי עבודה למפעלים בעוטף, באחים לעסק הענקנו 14 מיליון ש"ח ל-1,760 עסקים מעוטף עזה. באחים לתעסוקה הקמנו מאגר של 5,000 משרות למפונים, פרויקט אחים לטף הקים 98 גנים ותינוקיות ופרויקט מתגייסים לחינוך הקים כ-100 מרכזי חינוך משלים לנוער, כולם במרכזי המפונים.

תפקיד ההנהגה הוא להוביל את העם הפוסט-טראומטי שלה, אבל ממשלת החורבן עיוורת ומנוכרת אליו, כמעט בזה לו, ומתעסקת בהישרדות פוליטית בכל מחיר.

הפוליטיקאים יכולים להמשיך לנסות לברוח, אבל האירוע הזה ירדוף אותם עד סוף חייהם. הם יודעים שהאסון הכי גדול במדינת ישראל קרה במשמרתם, באחריותם, שבה הם מסרבים להכיר. שהפילוג, ההסתה, השיסוע ויצר ההרס שלהם הם שגרמו להידרדרות במצבה של ישראל.

אנחנו התרענו, הרמטכ"ל ושר הביטחון התריעו, כולם זעקו בכל כוחם מפני האסון המתקרב. קואליציית הקיצוניים היא שאחזה בהגה והובילה אותנו להתרסקות, לא האזרחים שהובלו אל תוך האסון. אסור להתבלבל.

חוק ההשתמטות המקומם שהממשלה מקדמת בזמן מלחמה, כשהצבא זקוק נואשות ללוחמים, עורר את הציבור המשרת ואת העומדים בחזית המאבק לשוויון בנטל - ומזה מפחדים בקואליציית ה־64.

אבקש להתייחס גם למהות הביקורת נגדנו. העוגן המרכזי בדף המסרים של אותה מכונה הוא הניסיון לקעקע את החלטתנו להשהות את ההתנדבות למילואים בעת מאבקנו בהפיכה המשטרית ולהציגה כסרבנות. אבל שקר, גם אם חוזרים עליו אלף פעמים, לא יהפוך לאמת.

לא היתה סרבנות בקרב אחים לנשק. לצד מאבקנו האדיר לשמור על הדמוקרטיה הישראלית מפני טופריהם של גורמים קיצוניים, התגייסנו במלא עוזנו ב־7 באוקטובר, מי במילואים ומי בעורף. אנחנו היינו שם למען מדינת ישראל כשגורמים אחרים קפאו מול התופת.

נשיא המדינה - עמוד בגאון מאחורי הבחירה שלך, אל תלחש ואל תתנצל. גם מקטרגינו הגדולים טענו כי זהו המפעל הציוני המרשים ביותר שקם בדורנו. ראשי רשויות, חיילים, מילואימניקים, מפונים, מתנדבים - כולנו חלק מהשיקום ומהריפוי, כולנו חלק מהסיפור הישראלי החדש. החורבן נכפה עלינו. התקומה - בידינו.