עיסאווי פריג': "ערביי ישראל צריכים להתגייס כמו החרדים, אבל גם כאן לא בכפיה"

חבר הכנסת והשר לשעבר עיסאווי פריג' פרש את משנתו הייחודית על תהליכי ההשתלבות של הערבים בחברה הישראלית ועל הגורמים המעכבים השתלבות זו. הוא התייחס לסוגיית השירות הלאומי-אזרחי לתושבי ישראל הערביים: "שירות לאומי של החברה הערבית הוא כלי מצוין לקידום ההשתלבות בחברה הישראלית. כל אזרח במדינת ישראל צריך לשרת אותה במסגרת כלשהי, וזה לא משנה אם הוא ערבי או יהודי, חילוני או חרדי. עם זאת, יש להגיע לכך בהסכמה רחבה, לא בכפייה ומתוך תהליך, בדיוק כפי שטוענים החרדים ובצדק".

"משנת 48', לאורך השנים היינו בשוליים כנוכחים נפקדים, כמיעוט שחי בתחושה שהרוב לא סופר אותו ומורח את הזמן מהתעסקות בבעיות האמיתיות. כיליד ותושב כפר קאסם, גדלתי על סיפור הטבח ב-1956, כנכד לסבא שנפצע קשה וניצל ממנו".

"אחרי כמעט 60 שנה הפכתי להיות שר במדינת היהודים שממונה על טיפוח מערכת היחסים עם מדינות הסכמי אברהם. למרות שהמדינה מפלה אותי לרעה, תפיסת עולמי היא שערבים הם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. הרוב המכריע בחברה הערבית רוצה לקחת חלק מהסיפור הישראלי. חלק גדול מתוכו מעוניין 'להיות עם ולהרגיש בלי', אך ישנם כאלה שרוצים 'לחיות עם ולהרגיש עם' וזה האתגר שהצבתי לעצמי: שיותר אזרחים יחושו חיבור. אני מייעד את כל כולי לבעיות הפנים בחברה הישראלית וליצירת שותפות בין ערבים ליהודים".

פריג' תיאר את הפעם ראשונה שהגיע לירושלים בשנת 1982 להירשם ללימודים באוניברסיטה העברית. "השתייכתי לאחד התאים הפוליטיים הערביים כי זו הייתה המסגרת שליוותה אותי לאורך התואר, ולאו דווקא כי הזדהיתי עם הערכים והאידיאולוגיה. הייתי עסוק בחלוקת כרוזים והשתתפות בכינוסים במקום ללמוד, ולאחר שנכשלתי באחד הקורסים תפסתי את עצמי בידיים. התחלתי לעבוד כשליח באגודת הסטודנטים ופתאום גיליתי את היהודים, והמפגש הזה שינה לי את החיים".

"שפה היא לא רק היכולת לנהל שיחה, אלא כלי להבנת נקודות הממשק והשוני והאתגרים שמפרידים. קראתי את הרמב"ם, את כתבי ביאליק, הבנתי מה כתוב בתנ"ך. השפה היא מפתח להשתלבות והטמעתי זאת לבנותיי מרגע לידתן. הן רכשו השכלה, מגיעות להישגים ומצליחות בזכות עצמן. ערבי שיגיד לכם שאינו מעוניין ללמוד עברית, תחשדו בו שהוא משקר".

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד, הוסיף: "יהודים וערבים חיים כאן יחד במשך 76 שנים כאזרחים במדינה, ויש לנו גורל משותף, בין אם נרצה בכך או לא, כך שאין לנו ברירה אלא למצוא את הנתיבים שיובילו להשתלבות. רכישת השפה העברית בקרב החברה הערבית בכוחה לחולל שינוי לטובה בכלכלה, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה, ומדינת ישראל חייבת ללכת בכיוון הזה".

כוחה של שפה 

דוח מפורט שגובש במכון ובו מסקנות והמלצות לבחינת ביצוע שינויים משמעותיים במערכת החינוך, הוצג לקובעי מדיניות ומקבלי החלטות בכנסת ובממשלה, ברשויות המקומיות ובמשרד החינוך. "ישנם מספר חברי כנסת שמבינים כי למידת השפה העברית תגביר את תחושת הזיקה והשייכות למדינת ישאל ולערכיה ואנו מתכוונים לפעול עימם בשיתוף פעולה", הוסיף.

המפקח הארצי לשעבר על לימודי הערבית במשרד החינוך ד"ר שלמה אלון ציין: "המפגש שלי עם השפה ערבית היה בתחילת שנות ה-60 כתלמיד, כשהמורה הכריח אותנו לקרוא את העיתון "אל-יום" בערבית וכך העברתי בכל יום את הנסיעות באוטובוס. דרך הקריאה הבנתי לא רק את השפה, אלא גם את התרבות, המאוויים והערכים של החברה הערבית והקדשתי את חיי לנושא הזה. זה טלטל את הוריי, ניצולי שואה, שראו בעובדה שהבן שלהם לומד ערבית במדינת היהודים בעיה. הבעיה האמיתית טמונה בחוסר ההכרה של האחר ומתוך כך גם חוסר הערכה כלפיו. מסיבה זו, לימודי הליבה האמיתיים שצריכים להיות במדינת ישראל הם לימודי השפה העברית והעברית".

כנס "השפה כמנוף להשתלבות – עברית כשפת לימוד עיקרית בחברה הערבית", של המכון לחקר החברה הערבית בישראל במכללה האקדמית גליל מערבי, נערך אתמול (ראשון) בהשתתפות חה"כ והשר לשעבר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג', יו"ר המרכז לשלטון מקומי לשעבר שלמה בוחבוט ועשרות חוקרי השפה הערבית מהמגזר הערבי. הכנס עסק בסוגיות מגוונות באינטגרציה של החברה הערבית בחברה הישראלית בהן שירות לאומי-אזרחי, יחסי רוב ומיעוט, רב-תרבותיות, דו-לשוניות ועוד.

החוקרים הציגו מספר המלצות מתוך הדוח. יש להתחיל את לימוד השפה העברית לצד הערבית מגיל הגן ועד לסיום התיכון וכן להגדיל באופן הדרגתי את מספר המקצועות הנלמדים בעברית. כמו כן, על מערכת החינוך ליצור מסגרות משותפות של תלמידים יהודים וערבים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי - לכל הפחות במהלך יום אחד בשבוע. בנוסף, יש לעודד כניסת מורים דוברי עברית כשפת אם לבתי הספר הערביים.