סרן ווסים מחמוד ז"ל שנפל באסון הנמר"ה הובא למנוחות
מאות ליווי למנוחה אחרונה בבית העלמין הצבאי בבית ג'אן את סרן ווסים מחמוד, סגן מפקד הפלוגה בגדוד 601 בחיל ההנדסה שנפל באסון הנמר"ה ברפיח, הוא הותיר אחריו שני הורים ארבעה אחים ואחיות.
שריף גאנם דודו של ווסים סיפר ל"ישראל היום": "הוא נכנס לעזה כבר בתחילת המלחמה. היה יוצא לחופשים קצרים כל חודש-חודשיים. החופשה האחרונה הייתה לפני שבוע. בילינו ביחד עם המשפחה, עשינו על האש נהנינו. ווסים מטבעו אף פעם לא דיבר על מה שקורה בתוך עזה, הוא תמיד אמר לנו 'אל תדאגו יהיה בסדר. אני דואג לעצמי ולחיילים שלי'. הוא בן אדם אכפתי מאוד, צנוע, חכם, ויש לו המון חברים".
"בתחילת המלחמה נכנס לו רסיס לתוך היד בעקבות פיצוץ. ווסים כהרגלו לא רצה לעשות את הניתוח. הוא סיפר לי שאם יעשה את הניתוח ישביתו אותו לכמה ימים טובים, אם לא חודש, והוא לא התכוון לעשות את זה. הוא רצה לחזור לחיילים ולפקד עליהם. ווסים לקח את המשימות מקצה לקצה".
השייח מוופק טריף, ראש העדה הדרוזית, ספד לווסים. "ווסים כשמו הוא, איש יפה תואר וחייכן. נודע בנועם הליכותיו ואישיותו המיוחדת כבר מגיל צעיר. התבלט בביישנות שלו, נער חכם ומצטיין שחלם על העתיד. ווסים הוא דור רביעי של משפחת מחמוד בבית ג'אן, סבא רבא של ווסים, נור אל דין מחמוד היה החלל הראשון מבית ג'אן, כבוד שאף משפחה לא רוצה בו, והנה היום, מצטרף לרשימה הארוכה והאינסופית של חללי בית ג'אן, ווסים, 72 שנים לאחר נפילת הסבא".
"סבא רבא של ווסים היה החלל הראשון מבית ג'אן, והנה היום, מצטרף לרשימה הארוכה והאינסופית של חללי בית ג'אן, 72 שנים לאחר נפילת הסבא"
סרן גיל תמיד, הסמ"פ של ווסים: "שמונה לוחמים מהפלוגה נהרגו בשניה אחת. אי אפשר להבין את הקשר של מ"פ וס"מפ. לאורך כל השנה שנלחמנו יחד לא יכולתי לבקש מישהו אחר שיהיה לצידי. מלח הארץ, הטוב שבטובים. הבן אדם הכי צנוע שפגשתי".
השייח' מופק טריף: "אני תוהה מעל ארונו של ווסים, מדוע השותפות לא באה לידי ביטוי בחיי היום יום?" // שמואל בוכריס
ראש מועצת בית ג'אן: "החל מילדותו חונך על ערכים של אהבת הזולת והמדינה. משחר נעוריו בלטו בו מנהיגות, כיבוד הורים, מצוינות. הוא לא ידע את המושג בלתי אפשרי".
אף נציג ממשלה לא השתתף בהלווית ווסים מחמוד בבית ג׳אן.
סמ״ר סטניסלב קוסטרב שנפל באסון הנמר"ה הובא למנוחות
סטניסלב הוא בוגר מקיף ח' באשדוד, בן 21 במותו, לוחם בגדוד 601, עוצבת עקבות הברזל (401). היה עם חבריו בנמר ההנדסי שהתפוצץ כתוצאה ממטען גחון או ירי נ"ט. הלווייתו התקיימה בבית העלמין הצבאי באשדוד.
אבי אלבז, קרוב משפחה ספד בדמעות שאותן לא הצליח לעצור: "בשבעה באוקטובר נקראת לדגל, נלחמת במשך שמונה חודשים ונתת הכל. בפסח האחרון שיצאת לחופשה היית אצלנו בבית והיה לכולם כל כך כיף. תמיד חייכת ונכנסת בסבר פנים יפות. תמיד היה כיף לדבר איתך. הגיעה אלינו השבת השחורה והפעם באופן אישי. אני לא יודע איך נמשיך מפה כמשפחה. נשתדל להיות חזקים ולתמוך באמך ובאחיות שלך. אני מקווה שנהיה ראויים למעמד שהשארת לנו".
קרוב נוסף של סטניסלב ספד: "סטס היה בחור אמיץ, ענו וצנוע. למד מאימו ומשפחתו את ערכי הכבוד, החברות והנאמנות. כאשר התגייס, עשה זאת בנחישות ובתחושה של שליחות עמוקה, והפגין אומץ לב יוצא דופן. האובדן של סטס הוא כאב עצום, אבל אני יודע שכשעשה את זה, האמין בלב שלם".
ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי: "אנו שולחים את תנחומינו למשפחת קוסטרב, נלווה את המשפחה יחד עם כלל תושבי העיר וניתן את כל הסיוע והתמיכה".
סמל אליהו משה צימבליסט ז״ל שנפל באסון הנמר"ה הובא למנוחות
מאות בני משפחה, חברים, לוחמים ואזרחים הגיעו לבית העלמין הצבאי בהר הרצל ללוות בדרכו האחרונה את סמל אליהו משה צימבליסט ז״ל בן 21 מבית שמש, לוחם בגדוד 601, עוצבת עקבות הברזל (401), שנפל בקרב בדרום רצועת עזה. שר הכלכלה ניר ברקת השתתף בהלוויה.
שמעון, אביו של אליהו משה, ספד לבנו האהוב בקול שבור מצער: ״אנחנו גאים בך כל כך. היית בן שנתיים כשעלינו מארה״ב. למדת בישיבה והיית בהנדסה קרבית ובחודשים האחרונים היית בעזה כדי להגן על ארצנו. הוא לעולם לא התלונן ואמר: ׳אל תדאגו לי, תדאגו לחטופים׳. הוא היה מנהיג מלידה וביצע כל משימה במסירות. תמיד היה חיוך על פניו ותמיד צעד אחד קדימה. היה נדיב ובונה גדול. בית הכנסת היה חלק גדול מחייו. הוא אחד מ-7 ילדים, אח נהדר וקרוב למשפחה. נתגעגע אליך והמורשת שלך לא תישכח. אני רוצה להודות לכל החיילים שמגנים על המדינה שלנו ומבקש להמשיך בכל הכוח להשמיד את האויבים שלנו".
"תמיד היה חיוך על פניו ותמיד צעד אחד קדימה"
אמו שרה ספדה בצער עמוק: ״היו לך ידי זהב. בכל מה שידיך נגעו הצלחת. העיניים שלך תמיד ראו את מי שזקוק לעזרה. הייתה לך בגרות מגיל צעיר. גרמת לכולם להרגיש מיוחדים. האחיות שלך העריצו אותך. כל המשפחה גאה בך. לעולם לא נשכח אותך״.
סמל איתי עמר שנפל באסון הנמ"ר הובא למנוחות
אלפים הגיעו לחלקה הצבאית בבית העלמין בכוכב יאיר צור יגאל ללוות למנוחות עולמים את בן הישוב סמל איתי עמר בן 19, לוחם בגדוד 601, עוצבת עקבות הברזל (401), שנפל בקרב בדרום רצועת עזה . איתי נפל באסון הנמר"ה בו נהרגו עוד שבעה לוחמים.
"אני מצטערת שלא שמרתי עליך איתי. למה זורקים עליך חול?"
האם לורין ספדה בבכי לבנה: "אני רוצה שידע כמה אנשים באו בשבילו. כמה אוהבים אותו. אם היית רואה איתי, לא היית מאמין. אני בטוחה שאתה רואה. אני מסרבת להאמין. לא רצית להגיע לפה. אני אומרת, אולי הם טעו, אולי אתה רק פצוע. אני פה בדרכך האחרונה כדי להעביר את המסר שלך: היית אומר "תמשיכו להיות מאוחדים ותמשיכו עד לניצחון".
"אמרת שצריך להחזיר את כל החטופים הביתה. אמרת 'אמא אם לא אני אז מי? איתי השאיר הרבה אהבה וטוב לב. החברים שלך אמרו שהם לא יעזבו אותי ולא ישכחו אותך. איתי הם מחבקים אותי במקומך. אני רוצה להגיד לכם שהכאב הזה מפלח לי את הלב. הלוואי והוא החלל האחרון. אמן. איתי אתה בטח שומע אותי. אני לא נפרדת ממך. אני אבוא לפה כל יום. אני אספר לך הכל. אני אמשיך את דרכך, את המסר שלך בכל מקום. המסר שלך למען החטופים ולמען המשך הלחימה עד לניצחון. איתי אני אוהבת אותך".
"היית האדם הכי טוב שהכרתי"
האח עידן: "איתי שלי, תאום שלי. המצפן שלי לטוב בחיים. זוכר איך היו מתבלבלים בנינו בעזה? היית מלמד אותי חבלה. אמרת לי 'אני לא רוצה רק להילחם, אלא להציל גם את החברים שלי. אני יוצא לחובשים'. רבו עליך בגדוד. אתה וכל הטוב לב שלך. אמרת 'זה רוצה אותי וזה רוצה אותי. איך אני אומר להן לא?' תמיד שראית אותך ראיתי אותי. מבטיח לך שלא מתת לשווא".
אופיר, אחיו של איתי ספד: "כל שיחה שלי עם איתי הייתה מתחילה ב'איתי הנסיך'. חשבנו שאנחנו מכירים את איתי אבל כל סיפור שאנשים אומרים פה אתה מגלה שאתה עדיין לא מבין. איתי בגיל 19 זכה למות על קידוש השם. אנחנו עם שחפץ חיים ולא מקדשים את המוות. כל מה שעמד לנגד עיניו זה לשחרר את החטופים ולהציל את עם ישראל. גם האחדות. איתי זכה להגיע למדרגה גבוהה".
רס"ב (מיל') אילון ויס שנפל בקרב בצפון רצועת עזה
מאות רבות של חברים, לוחמים ואזרחים ליוו למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים את רס"ב (מיל') אילון ויס ז״ל בן 49 מפסגות, לוחם בגדוד חש"ן 129, חטיבה 8, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. השרים יואב קיש ובצלאל סמוטריץ׳ הגיעו להלווייתו.
אלון וייס בן 49 מפסגות, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, אישתו נטע ספדה לו // צילום: יוני ריקנר
סא״ל אריאל בן ברוך ספד בשם צה״ל: ״אילון אחי ורעי החייל שלי, חייל של עם ישראל. אנחנו עומדים בפני פרידה שלא נקלטת. אילון, בחרת להתגייס ולשרת בחיל השריון לוחם מסור ומתמיד. אתה לב פועם בפלוגה, אוהב ואהוב על הבריות. בכל שירותך פעלת מתוך שליחות עמוקה. היית סמל. איש חינוך בשגרה ובחירום. ביצעת כל משימה בשקט ובמאור פנים״.
סרן איתן קופלוביץ שנפל שנפל באסון הנמר"ה מובא למנוחות
סרן איתן קופלוביץ, 28 מהושעיה שבעמק יזרעאל הובא למנוחות ביישוב בו גדל. קופלביץ בן לרלי וישי התגורר בירושלים שם למדו משפטים, אחר כך חזר עם אישתו יעל. אחרי שסיים את לימודיו בישיבה התיכונית במושב שדה יעקב, הדריך בבני עקיבא שם היה נערץ על תלמידיו. אחר כך למד בישיבה בעתינאל והתגייס לשריון.
דודו גולן סיפר כי היה בו שילוב של ענווה ומצויינות: "הארי שבחבורה. הוא היה מוכשר בטירוף. במגיל צעיר הוא חי בתחושת שליחות. הוא אמר שהוא רוצה לוודא תהיה תועלת ותוחלת לכל שנייה שהוא חי".
מהמועצה האזורית עמק יזרעאל נמסר: "תושבות ותושבי המועצה האזורית עמק יזרעאל, עובדות ועובדי המועצה, ראשת המועצה וקהילת עמק יזרעאל כולה, מרכינה ראש בעצב וכאב רב עם היוודע הבשורה הקשה על נפילתו של סרן (מיל') איתן קופלוביץ. בשעה קשה זו נבקש לחבק ולחזק את משפחות קופלוביץ וצרפתי היקרות ואת קהילת הושעיה כולה ולהשתתף בצערן העמוק.
סמל יקיר יעקב לוי שנפל באסון הנמר"ה הובא למנוחות
סמל יקיר יעקב לוי, מחפץ חיים, לוחם בגדוד ההנדסה 601, עוצבת עקבות הברזל (401), נפל בקרב בדרום רצועת עזה, בן 21 בנופלו. הועלה מדרגת רב"ט לדרגת סמל לאחר מותו.
סבו של יקיר ספד לו: "יקיר יעקב, הנכד שלנו, יחיד ומיוחד. אתמול בשבת בשעות הצהריים, בעיצומה של השבת פקדו אותי שני קציני צה"ל על מנת להודיע לי את הבשורה המרה הזאת. גם אם לא הייתה רשמית, הרמז היה ברור ומובן מאליו. קיבלתי את העובדה הזאת בשברון לבב עד כדי כך שחשתי שאני עומד להתעלף והרגשתי כאבים חזקים בחזה כמעט התפנתי לבית חולים, אבל אחר כך התגברתי איך שהוא עד מוצאי שבת שקיבלנו בצורה רשמית את הבשורה המרה".
"טוב לב ואהוב על כל הסובבים אותו"
"יקיר שילב את לימוד התורה יחד עם היותו איש מלחמה - איש ספר תורה ואיש מלחמה. שילב עולמות שכמעט לא הולכים יחד אבל צריך לעבוד כדי לשלב אותם באופן מלא, וכך היתה דרכו של יקיר. הודיעו לי על מקרה אחד מיוחד כאשר היותו נהג נמר"ה, ובאיזה שהוא שלב בחצות בלילה באותו מועד, יחד איתו היה סמ"פ שלו, הגיעו לאיזה שהוא מקום והנמר"ה עמדה ליפול לתהום, והוא בתושייתו ובתבונתו הרבה הצליח להעמיד את הנמר"ה. אבל במקום שלא תיפול או תחזור אחורה ותתהפך, הוא הפעיל את התבונה שלו והצליח להעמיד את הנמר"ה במקום הקשה הזה עד שהוציא אותה מסכנה.זה מראה על כוח עצום על עוצמה רבה בדרך שלו בהבנה שלו ובהצלחות שלו", ספד הסב.
אמתי פרץ, חבר טוב של יקיר מקיבוץ חפץ חיים, סיפר שראה אותו בפעם האחרונה חמישה ימים לפני יום העצמאות. כמה ימים לאחר מכן, אמתי, לוחם במילואים, נכנס לעזה.
"אני עדיין לא מעכל שלא נראה יותר את החיוך שלו. יקיר היה מלאך בדמות אדם", אמתי סיפר על צעיר חברותי, טוב לב ואהוב על כל הסובבים אותו. "בכל פעם שניפגשנו כל החבר׳ה, הוא היה מגיע עם כוס קפה ביד, מחייך ומספר על מה שעבר. אני זוכר את היום שהוא סיפר לי שהוא מתגייס להנדסה קרבית. היה לו ניצוץ בעיניים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
