אלפי סטודנטים השביתו את הלימודים למען החטופים: "עסקה עכשיו, אי אפשר להמשיך בשגרה"

במוסדות אקדמיים בכל רחבי הארץ השביתו הבוקר אלפי סטודנטים את הלימודים, בקריאה לממשלה: ״אי אפשר להמשיך בשגרה כרגיל. עסקת חטופים עכשיו״. מאות סטודנטים אחרים הצטרפו לצעדה מגבעת רם לעצרת סמוך לכנסת, יחד עם משפחות החטופים. בעצרת נאמו משפחות חטופים וקראו: ״די להפקיר את משפחות החטופים, הגיע הזמן לעסקה״.

יו״ר אגודת הסטודנטים בבן גוריון, ברק דביר אמר: "לא נעצור ולא נשתוק עד שכולם יחזרו. אנחנו מתחילים להחריף צעדים. אני קורא לגופים הגדולים במשק להבהיר למדינה שזו המשימה החשובה ביותר העומדת על הפרק ולהצטרף לקריאה שלנו. הגיע הזמן להתעורר, הגיע הזמן להביא את כולם הביתה".

הדס קורמש בלישה, יו"ר אגודת הסטודנטים בבר אילן: קיימנו את עצרת ה-250 ימים בקמפוס להשבת 120 החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי. אי אפשר להתעלם מזה, אלו חברים וחברות, אחים ואחיות, הורים, סבים וסבתות שלנו, הם חלק מהעם שלנו שקרוע מאיתנו ונמצא בידי האויב. אצלנו בקמפוס יש סטודנטיות שהן קרובות של חטופים וחטופות, נמשיך להיות חלק מהמאבק, נמשיך לציין ולהזכיר את כולם, עד שכולם יחזרו הביתה".

"אנחנו הצעירים במדינה, חייבים להיות בחזית המאבק"

שי דיקמן, בת דוד של כרמל גת החטופה בשבי החמאס: "היום עצרו את הלימודים כי דור העתיד של המדינה הזו רוצה את כל החטופים בבית. כולנו כאן כי ברור לנו שהדרך של 120 חטופים לחזור הביתה היא עסקה".

ליאל ארביב, בת דודה של יגב בוכשטב: ״גדלתי בידיעה שהמדינה שלי תעשה הכל כדי להגן עליי, שערך חיי האדם גבוה מכולם, שמדינה יהודית, תקדש מצוות פדיון שבויים. אני שואלת את עצמי מה קורה פה? הגיע הזמן להחזיר את כולם הביתה".

אילי מרקוביץ׳, תושבת כפר הסטודנטים בניר עוז וסטודנטית לתרבות יצירה והפקה בספיר: "להיות סטודנטית עכשיו אומר שאני נאבקת על החזרת החטופים והחטופות שבאופן לא ייאמן עדיין נמצאים בעזה. אנחנו הצעירים במדינה, אלה שבונים את חייהם כאן חייבים להיות בחזית המאבק יחד עם משפחות החטופים. אין לנו ברירה אחרת, אין לנו עתיד אם הם לא חוזרים".

במסגרת הפעילות במוסדות ההשכלה הגבוהה, הגיעו צעירי משפחות החטופים לקמפוסים השונים וסיפרו את סיפורי יקיריהם.

"מתגעגעת לאחי, החבר הכי טוב שלי"

דנה שם טוב, אחותו של עומר שם טוב סיפרה באוניברסיטת רייכמן בה היא לומדת: "מעבר לזה שעומר הוא אח שלי הוא החבר הכי טוב שלי ואני מתגעגעת אליו. אני יודעת מאיתי רגב שחזר מהשבי שדבר ראשון שעומר רוצה לעשות זה לראות שקיעה, דבר כ''כ בסיסי, שכולכם פה יכולים להחליט פשוט לנסוע לים ולראות את השקיעה. אני מרגישה שאנחנו נמצאים במצוקה, ומה שמנחם אותי זה שאני יודעת שעומר חזק מאוד גם בראש וגם פיזית ואני סומכת עליו שהוא מחזיק את זה ושהוא יחזור אלינו בעזרת השם חי בריא ושלם בגוף ובנפש".

יולי בן עמי, בתם של אוהד בן עמי ושורדת השבי רז בן עמי דיברה במכללה למינהל בה היא לומדת: "לאחר 54 ימים אמא שלי חזרה ויכולנו להבין פחות או יותר מה קרה להם באותו היום. התנאים שם היו קשים, אמא שלי חולה ומצבה התדרדר, היא לא תוכל להשתקם עד שאבא שלי יחזור. בבקשה, עזרו לנו להחזיר את כלל החטופים הביתה, את החיים לשיקום ונרצחים לקבורה. אנחנו כסטודנטים בעלי השפעה - תגיעו לעצרות, תבואו לתמוך ומי שלא יכול, גם סטורי יומי יכול לעזור". 

ירדן גונן, אחותה של רומי גונן אמרה לסטודנטים במכללה האקדמית ספיר: "צוות חסמבה, המורכב מצעירי משפחות החטופים, מנסה לעשות כל שביכולותינו כדי לבנות למדינה הזו, לכולנו, את העתיד הטוב ביותר. העתיד שלנו - הוא כאשר החטופות והחטופים חוזרים הביתה. בואו נשנה את המציאות, בואו נייצר ביטחון ואמון מחודש בין הילדים שלנו הצעירים, או אלו שעוד לא נולדו, שיהיה מי שיגן עליהם ויציל אותם בשעת צרה! אל תפסיקו להאמין. אל תפסיקו לדמיין את החזרה של כל אחד ואחת מהם, החיים לשיקום והחללים לקבורה. תעזרו לי, ל-120 משפחות, ל10,000,000 תושבי מדינת ישראל לזכות שוב בצרחות האושר הבלתי נגמרות שחווינו בשבת".

רוני אלבג, אחותה של לירי אלבג סיפרה באוניברסיטת רייכמן בה היא לומדת: "המשפט האחרון שלירי אמרה לחטופות ששוחררו היה 'אל תשכחו אותנו'. אני רוצה שנוכיח ללירי שלא שכחנו אותה. שהמדינה והאזרחים עושים הכל כדי להחזיר אותה הביתה. שאנחנו לא מוותרים על 120 חטופים".

"אנחנו הסטודנטים דור העתיד של המדינה. אנחנו אלו שנהיה אחראים על המדינה, נתחתן ונגדל כאן ילדים, ואנחנו אלו שצריכים לחשוב באיזה עתיד אנחנו רוצים לחיות: בעתיד שבו נדע שלא עשינו הכל והשארנו אזרחים מאחור או בעתיד שבו נלחמנו על המדינה ואזרחיה והחזרנו את האמון שאבד. הכוח בידיים שלנו. אני באמת מבקשת ואפילו דורשת מכם תהיו איתנו במאבק. תראו לכולם שדור העתיד של המדינה רוצה בהחזרת החטופים והוא עושה הכל שזה יקרה לפני שיהיה מאוחר מדי".

יובל בר און, חתנו של קית' סיגל וסטודנט בטכניון, אמר שם: "אני סטודנט כמוכם. אני מכיר את המרדף האינסופי אחר המטלות והמבחנים, את הקושי הכלכלי ואת התחושה התמידית שאין רגע לנשום. ועם זאת - קורה פה משהו נורא כבר 250 יום, וקולם של הסטודנטים לא נשמע מספיק. לא צריך ללכת רחוק על הגלובוס או רחוק בהיסטוריה של המדינה שלנו כדי להיזכר שסטודנטים זה כוח אדיר שיכול לשנות מציאות. אנחנו זקוקים לכם. אמרתי ואגיד שוב - החטופים אינם עניין פרטי של המשפחות. הם שייכים לכולנו וכולנו אחראים להם. עתידם יקבע את עתיד המדינה של כולנו! וזה המקום שלנו להשמיע את קולנו!".