"זה החוזק והיופי שלנו": המתנדבים האמריקנים שמצילים את כלכלת העוטף

אלפי מתנדבים מארגון JNF בארה"ב מגיעים לישראל, עוזרים בקטיף, מצילים עסקים כחול־לבן ומסייעים בשיקום העוטף - הכל כחלק מתוכנית "לבנות ביחד" • "הקבוצות שלנו מלאות, ויש רשימות המתנה", מתגאה המנכ"ל רובינסון

המתנדבים בעוטף. צילום: JNF

מאז 1998 מדורג ראסל רובינסון, מנכ"ל "ג'ואיש נשיונל פאנד" (JNF - Jewish National Fund), בארה"ב בין 50 היהודים המשפיעים והחשובים בעולם. הילד שגדל בעיירה קטנה בטקסס וסבל בה מאנטישמיות, עשה את כל הדרך עד לפסגת הארגון, שכבר יותר מ־120 שנה נחשב המוביל בעולם הפילנתרופיה היהודי.

רובינסון גדל באל פאסו, במשפחה שלא ביקרה בישראל אך חינכה אותו לאהבת הארץ ולציונות. "עבור סבי ישראל תמיד היתה גורם חשוב ומאחד, בית לכל יהודי. היה לי עסק, וביקשו שאארגן בהתנדבות מחנה קיץ לילדי הקהילה באל פאסו. זו היתה הפעם הראשונה שראיתי יהודים נהנים", הוא נזכר בחיוך.

בשבת השחורה שהה רובינסון במטוס בדרכו לישראל, ושעתיים לפני הנחיתה החל הנייד שלו לצפצף. "זה היה הרבה יותר חמור מ'צבע אדום' רגיל. מייד שלחתי הודעות לכל החברים שלי בעוטף, ובהם גם אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש מועצת שער הנגב. הוא ענה לי באמוג'י של ידיים מתפללות. 35 דקות אחר כך הוא נרצח".

ראסל רובינסון,

"כולנו באותה הסירה"

בעשורים האחרונים מיקד JNF מאמצים במשיכת יותר מ־800 אלף מתיישבים חדשים לנגב ולגליל - מתוך אמונה שפיתוח הפריפריה יבטיח את עתיד ישראל.

"אנחנו מארגנים משלחות מתנדבים לישראל מאז היום ההוא. עד כה הגיעו כ־3,500 מתנדבים מרחבי ארה"ב, ואנחנו מתכוונים להמשיך לפחות עד סוף השנה. כל הקבוצות כבר מלאות, ויש אפילו רשימות המתנה. המשימות הן חלק מתוכנית 'לבנות ביחד' שיזמנו לשיקום העוטף. הבנו שכולנו יחד באותה הסירה.

"כשעלתה ההצעה להביא מתנדבים, חשבנו שנוכל לגייס אולי 25 איש שיהיו מוכנים להשקיע לשם כך שבוע מחייהם, יצטרכו לממן מכיסם את כרטיס הטיסה ועוד 3,000 דולר למלון, לאוכל, הכל. לא יקבלו דבר בחינם ויצטרכו לעבוד באזור מלחמה. ואז, בשבוע הראשון נרשמו להתנדבות יותר מ־200 איש. לא היו מספיק מקומות במטוסים. אנשים ביקשו: 'אתה חייב להשיג לי מושב במטוס'".

המתנדבים בעוטף,

כחלק מהחשיבה היצירתית הצליח הארגון לגרום לכך שכל הצדדים ירוויחו. "רצינו לוודא שהעסקים הקטנים בישראל לא ייסגרו. עבדנו מול לפחות 150 בתי עסק בדרום ובצפון, ועשינו ככל הניתן כדי לשמור להם על הפרנסה. וידאנו שכל חבילות הסיוע יכילו תוצרת ישראלית. החבילות מגיעות למפונים, למאושפזים, לחיילים, במימון תורמים בארה"ב.

"החבילות כוללות בקבוקי יין, גבינות, שוקולדים ומתנות. אנחנו תומכים ב־151 עסקים קטנים, שיישארו פתוחים, ועד עכשיו נרכשו 13,900 חבילות".

לנוכח האנטישמיות הגוברת, יש יותר רצון של יהודי ארה"ב לעלות ארצה?

"ישראל כבר לא נתפסת כמקום שהולכים אליו כי אין ברירה, אלא כי רוצים ללכת אליו. זו גם הפילוסופיה שלנו בתוך הארגון. התגברות האנטישמיות כיום היא בעיקר עניין ויזואלי. הבעיה היא לא במה שהאויב עושה אלא בנו. בואו נדבר עלינו - על אלפי הסטודנטים באוניברסיטאות שאין להם כיום תשובה, ואפילו לא יודעים מה השאלה. וזו לא אשמתם - זו אשמתנו, הארגונים והמוסדות היהודיים.

"במקום לדאוג לשים את השמות שלנו על בניינים באוניברסיטה, היינו צריכים להשקיע יותר זמן בעיתונים, בחינוך, במידע. אז בואו לא נגיד 'אוי ויי' - אנחנו חייבים לחזור למשחק ולנצח בו".

"לדבר על הניצחונות"

רובינסון מתייחס גם לשאלה המורכבת של ביה"ד הפלילי הבינלאומי בהאג ולסוגיית צווי מעצר לרה"מ נתניהו ולשר הביטחון גלנט.

"זירות פוליטיות הן תמיד בעייתיות", הוא אומר, "אז בוא נדבר על החוזקות שלנו ועל הניצחונות. האויבים ילכו בעקבות הדוגמה שלנו, או שימשיכו לשנוא אותנו.

"יש 25% שתמיד ישנאו אותנו, אבל אני בוחר להשקיע ב־25 האחוזים שתמיד יאהבו אותנו, וב־50 האחוזים שמבולבלים באמצע. בואו נפתור את הבלבול הזה דרך היופי של מי שאנחנו, כעם וכמדינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר