יפעת, ענבל והיא־לי השלימו מעשה אצילי וחשוב, כשהאחרונה תרמה כליה ובכך הצטרפה לאחיותיה והפכה לתורמת האלטרואיסטית השלישית במשפחה. "יש פחד קל, אבל ההתרגשות גוברת עליו", תיארה היא־לי את תחושתה רגע לפני שנכנסה לניתוח.
היא בת 47, אם לשישה ילדים מגבעת שמואל, ועל החלטתה לבצע את התרומה היא אומרת כי "ההרגשה שאת מסוגלת לתת מעצמך ומצילה מישהו אחר היא עילאית. מכל דבר יש לנו שניים - שתי עיניים, ידיים, רגליים - ואת הכל צריך, אבל כליה אפשר לתת ולהמשיך לתפקד כרגיל. אחותי חזרה לרוץ אחרי התרומה שלה".
על העובדה שהיא התורמת השלישית במשפחה, אומרת היא־לי: "קיבלנו את זה מאבא, שחינך אותנו מגיל צעיר לתת ולתת, כל החיים. קיבלנו את זה ביחד עם הקציצות והפתיתים. אני לא מרגישה שאני עושה מעשה הרואי, אלא שמחה גדולה שיש לי הזכות לעשות את זה".
שלוש האחיות נחשפו לפעילות של עמותת "מתנת חיים", שלאורך שנים ארוכות מצליחה להעלות את הנושא לסדר היום ולהגדיל את מספר התורמים. היא־לי: "כל אחת מאיתנו נחשפה לעמותה בדרך אחרת, אבל זה שהאחיות שלי עשו את זה - זה כמובן גורם מדרבן. הן אמרו לי לפני התהליך שהן מקנאות בי, שהיו עושות את זה שוב".
איך הגיבו הילדים?
"עבורם זה אירוע. יש לי בן שחזר מהצבא ובת שחזרה מהשירות הלאומי כדי לאחל בהצלחה. אבל הם מכירים את התהליך - הדודות שלהם כבר תרמו. אני מאמינה שהם גאים בנו מאוד, זו הדוגמה האישית הכי טובה של נתינה שאני יכולה להעביר להם", משיבה היא־לי, ומוסיפה בהומור: "השבענו את אחותנו הגדולה שלא תתרום, למקרה שמישהי מאיתנו תצטרך 'גיבוי'... אבל אין לנו חשש, האחיות שלי חזרו לפעילות מלאה".
אחותה, יפעת בר זכאי (54), שתרמה כליה בסוף 2022, אומרת: "זה התחיל מאבא שלי, צדיק נסתר, כולו נתינה, ואני נדלקתי על הרעיון - זה נהנה וזה לא חסר. אבל אנחנו לא מתעסקים בזה ביומיום. פעם העלינו תמונה של כולנו, ושאלנו כמה כליות רואים בתמונה...".
היא־לי מוסיפה בחיוך: "לרבנית הבר (יו"ר הארגון; י"ש) יש דף עם שמות של תורמים ונתרמים, שעליהם היא מתפללת לפני הדלקת נרות. שאלנו את אמא שלי אם לא נמאס לה להופיע שם".
למה בעצם לעשות את זה?
יפעת: "יותר נכון לשאול למה לא לעשות את זה. כולם יכולים. אפשר להגיע למצב שיהיו אפס אנשים שמחכים ברשימת ההמתנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו