גם בלי בג"ץ: ישראל צריכה חוק גיוס חזק

מאבקי כוח בין הממשלה לבין מוסד היועץ המשפטי לממשלה אינם דבר חדש. כבר ב־1962 הוקמה ועדה בראשות השופט שמעון אגרנט, כדי שתסדיר את גבולות הגזרה והעצמאות של שני המוסדות הללו אחת ולתמיד. הוועדה קבעה כי "בדרך כלל" תחליט הממשלה לפי פרשנות היועמ"ש את החוק, אך בהיעדר חוק מפורש או ברור היא רשאית לפרשו לפי שיקול דעתה. כך קבעה ועדה בראשות שופט עליון, לא שר המשפטים יריב לוין.

ממשלות ישראל לא הסדירו את סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה והשאירו זאת לבג"ץ. זה קבע - בניגוד לוועדה המקצועית - כי היועמ"ש הוא הפרשן הבלעדי של החוק עבור הממשלה וכי דעתו מחייבת אותה. המשפטן הנודע פרופ' יואב דותן כינה את מוסד היועמ"ש "המוצב הקדמי של בג"ץ". למרות זאת, עד היום הרשות המחוקקת והמבצעת מסרבות לוותר לרשות השופטת ולמוצב הקדמי שלה, ולעיתים מקבלות החלטות בשונה מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה.

איבה בין השרים ליועמ"שית

הדיון ביום ראשון הקרוב הוא על חוקי השתמטות החרדים מצה"ל, אך למעשה הוא עוסק בדיוק בשאלה הזו. הממשלה החילה דין רציפות על הצעת חוק השתמטות ישן של בני גנץ כך שניתן יהיה לקדם אותה תוך דילוג על קריאה ראשונה. מסיבות שונות ומשמעותיות שלא נפרטן כעת, היועמ"שית סבורה שלא ניתן לעשות זאת. בין היועמ"שית והמשנים שלה לבין שרי הממשלה שוררת איבה של ממש, שהתבטא במשבר עם סוכנות הידיעות AP, כשהשר קרעי האשים את היועצת שהגבילה אותו בצדק בנושא. מנגד, היועמ"שית והמשנה גיל לימון החלו לצרף לחוות דעת פרשנות פוליטית שלהם, כשהם מכנים יוזמות שונות "המשך הרפורמה המשפטית".

ישראל מצויה במלחמה ונואשת לכוח אדם לוחם. הכתב הפוליטי המוכשר של "ישראל היום", אמיר אטינגר, משמש כסמ"פ במילואים ולחם מתחילת המלחמה חצי שנה רצופה. השבוע קיבל צו נוסף לתקופה של שלושה חודשים. במקום לגייס כוח אדם נוסף מהחברה החרדית כדי שאטינגר ודומיו יוכלו לנהל חיים תקינים גם במשבר ביטחוני, הממשלה מנסה לחוקק חוקי השתמטות חדשים תוך מאבק ביועמ"שית ובבג"ץ.

יו"ר מפלגת העבודה החדש, ח"כ יאיר גולן, עשה מעשה מחאת קפלן ושוב קרא השבוע לסרבנות מילואים ממניעים פוליטיים. בימין תקפו אותו ובצדק על סיכון ביטחון המדינה ופירוק צבא העם. התשובה למסכני ביטחון ישראל כמו גולן הינו חוק גיוס חזק ואפקטיבי. לא כי היועמ"שית ובג"ץ הורו, אלא כי זה מה שמורה שלומה של מדינת ישראל.