כ-45,000 תאונות קלות המתרחשות מידי שנה כלל אינן נחקרות על ידי המשטרה בשל מחסור בכוח אדם, כך קובע מבקר המדינה בדוח שבדק את הטיפול הממשלתי בתאונות הדרכים ופורסם היום (שלישי).
על פי המבקר "המידע שהמשטרה אוספת על תאונות דרכים חלקי, והוא מתמקד בעיקר בתאונות קשות וקטלניות". מהדוח עולים ממצאים קשים המעידים על זלזול הממשלה והגורמים האחראיים לטיפול בנגע תאונות הדרכים. המבקר קובע כי המשטרה אינה אוספת את מלוא הנתונים על תאונות קלות, על תאונות שהיו בהן רק נזקי רכוש וכן על תאונות שהיו מעורבים בהן רק כלי רכב שאינם מנועיים. על פי נתונים שנמסרו בדו"ח ב-2022 היו כ-2,550 תאונות קשות וקטלניות, ומדי שנה יש כ-45,000 תאונות קלות שאינן נחקרות. לדברי המבקר אחת הסיבות לכך שנאסף מידע חלקי היא תת איוש של בוחני תנועה במשטרה, שתפקידם לחקור תאונות דרכים. בסוף 2023 היה פער של 86 בוחני תנועה - כ-35% מהתקנים.
כמו כן, עולה מהדוח כי קרוב ל-100% מהתאונות שנחקרות על ידי המשטרה מסווגות כתאונות שהאחראי להן היה הגורם האנושי, ולעיתים החקירה אינה יורדת לשורש הסיבה שהביאה לתאונה. כמו כן, קובע הדוח כי המשטרה אינה עושה שימוש במערכות מתקדמות לתיעוד זירת התאונה, כגון מצלמות ייעודיות שבאמצעותן ניתן לצלם את זירת האירוע מכיוונים שונים לפני פינוי זירת התאונה.
לפי המבקר, תוכניות העבודה השנתיות מושפעות מחילופים של בעלי תפקידים, לכל בעל תפקיד תפיסת עולם שונה ודגשים שונים לגבי המלחמה בתאונות הדרכים, שאליהם יש להתאים את תוכניות העבודה. לדברי המבקר, "חוסר העקביות בדגשים ובתוכניות העבודה נובע בין היתר מהיעדר תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לבטיחות בדרכים המחייבת את כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול על פיה".
המבקר מצא כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) והמשטרה מקיימות ביניהן תיאומים לטובת פעילויות ממוקדות, אולם הרלב"ד אינה מעורבת בגיבוש תוכניות המשרד לביטחון לאומי.
בביקורת עלה כי אפקטיביות האכיפה בישראל אינה אופטימלית בין היתר בשל הגורמים האלה: מחסור במשאבים, פעילות האכיפה אינה מותאמת לפעילויות אחרות בתחום הבטיחות בדרכים, פעילות האכיפה מבוצעת על פי קיבולת של מערכת המשפט ולא על פי שיקולים מקצועיים גרידא כמו חשיבות בטיחותית, צדק, יעילות ואפקטיביות.
כן מציין המבקר בדוח כי למרות החלטות ממשלה מ-2005 ומ-2017 לחזק את משטרת התנועה ולהגדיל את תקני השוטרים, בביקורת נמצא כי "הנוכחות המשטרתית נמצאת בחסר מתמיד: בשנים 2017 - יוני 2023 נותר תקן כוח האדם המאושר של אגף התנועה ובפרט של משטרת התנועה הארצית, ללא שינוי מהותי - 1,044 תקנים, וכי לאורך השנים יש פער באיוש התקנים, ובפרט בשנים 2022 - 2023 - כ-13% מסך התקנים המאושרים באת"ן (137 תקנים) אינם מאוישים בפועל, וגם כ-20% מסך תקני שוטרי התנועה במחוזות (201 תקנים) אינם מאוישים.
האבסורד שבכך הוא שלרשות את"ן עומדות 264 ניידות, אולם בשל מצוקת כוח אדם הוא מפעיל רק 120 ניידות במשמרת, זאת לעומת היעד שהוצב בהחלטת הממשלה משנת 2005 - 450 ניידות במשמרת (כ-27%). במדינות ה-OECD יש ניידת על כל 10 קילומטר, ואילו בישראל יש רק ניידת אחת על כל 100 קילומטר.
המבקר בדק גם את פעילות האכיפה המשטרתית בשטח, ומצא כי הנתונים מעידים שפעולות האכיפה של המשטרה בעשור האחרון אינן מביאות לשיפור במספר התאונות והנפגעים בהן. מנתוני הדוח עולה כי מספר הדוחות השנתי בגין נהיגה בהשפעת אלכוהול וסמים ירד מאז 2014 בכמעט 55%, מ-9,771 ל-4,422 ב-2021. יחסית למדינות אירופה, שיעור השימוש בחגורות בטיחות בישראל נמוך, ובייחוד במושבים האחוריים של כלי הרכב (כ-70%), ובמידה רבה במיוחד בחברה הערבית - כ-64% במושבים האחוריים ו-68% במושבים הקדמיים לעומת 91% במושבים הקדמיים באוכלוסייה הכללית.
כן נמצא כי מספר הדוחות הניתנים מדי שנה גבוה (כ-121,000 ב-2021) ומצביע על עומק הבעיה. בשנת 2021 היה מספר שיא של פסילות רישיון (כ-19,600), ובכ-75% מהמקרים (כ-14,600 מקרים) הרישיונות לא הופקדו כנדרש.
כמו כן, בשנים 2019 - 2021 ניתנו בממוצע כ-5,000 דוחות בשנה לנהגים שרישיונם נפסל והמשיכו לנהוג בניגוד לחוק, בתוך סיכון חיי אדם. הדבר מצביע על היקף רחב של התופעה. "מבקר המדינה" נטען "רואה בחומרה את אי-הקמתו של מאגר פסולי רישיון על ידי מטה ישראל דיגיטלית, המשרד לביטחון לאומי, המשטרה, משרד התחבורה והנהלת בתי המשפט, כ-17 שנים לאחר חקיקת החוק בנושא".
המבקר מותח ביקורת חריפה גם על היעדר חוק בעניין חזקת אמינות למכשירי אכיפה אלקטרוניים. "די כי נאשם בעבירת תנועה יכפור באמינות מכשיר האכיפה, אף אם אין ממש בטענותיו, כדי להטיל על התביעה המשטרתית את נטל ההוכחה של אמינות המכשיר, וכך לגרור את התביעה ואת בית המשפט להליך יקר וארוך של העדת מומחים מהארץ ומחו"ל" הוא קובע ומוסיף כי כ-14 שנה מאז הועלתה לראשונה הצעת החוק הנוגעת לחזקת אמינות, היא לא אושרה. "הדבר פוגע באפקטיביות האכיפה ומגדיל את העומס על בתי המשפט ועל המשטרה ומהווה גם חסם לאימוצן של מערכות אכיפה אלקטרונית אפקטיביות יותר, כאלה הנהוגות במדינות רבות בעולם".
רגב והטיפול בתאונות הדרכים
מדובר בביקורת על גוף נוסף שאמור לטפל בסוגיית תאונות הדרכים, לאחר תחקיר "המקור" על התנהלות משרד התחבורה תחת השרה מירי רגב. על פי התחקיר, רגב התעלמה לחלוטין מתוכנית עבודה שגיבש יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשעבר, עוד בזמנה של מירב מיכאלי, שיכולה הייתה למנוע תאונות דרכים, שמספרם עלה משמעותית בתקופתה של מירי רגב. הפרויקט שעליו עבד היו"ר לאורך זמן וביסודיות הפך, לדבריו, ל"עוד ספר על המדף", ברגע שקמה ממשלת נתניהו, ומירי רגב חזרה לכיסא שרת התחבורה.
המשטרה: "פעילות האכיפה מהווה רק נדבך אחד בשורה של פעולות"
בתגובה לפרסום הדוח נמסר ממשטרת ישראל כי היא רואה חשיבות מהמעלה הראשונה בטיפול בנושא בטיחות בדרכים, "ומשקיעה לשם כך משאבים ומאמצים רבים באכיפה, לצד ביצוע פעולות מניעה והסברה במטרה להביא לשינוי תרבות הנהיגה וצמצום תאונות הדרכים".
עוד הוסיפו כי תפקיד המשטרה הוא אכיפת חוקי התנועה, בהנחה כי כך ישתנו נורמות נהיגה ויצטמצמו מספר תאונות הדרכים. "בכל שנה מנתח אגף התנועה את נתוני השנה שחלפה, שבמסגרתו ניתן דגש להבנת הגורמים לתאונות הדרכים, ולפילוח הכבישים מרובי תאונות הדרכים, לרבות אוכלוסיות פוגעות ונפגעות, לפי אזורים ומגזרים, בהתאם לממצאים נקבעות תכניות פעולה מפורטות לשנה הבאה".
לדבריהם, המשטרה פועלת בהתאם לתוכניות עבודה. "תוך מיקוד אכיפה בעבירות 'משפיעות', חיזוק המשילות וההרתעה באמצעות מיצוי ההליכים המשפטיים ושימוש מוגבר בסמכויות המנהליות (פסילת ר.נ, השבתה), קידום הליכי חילוט, הגברת הנוכחות והבולטות באמצעות הצבת ניידות בכבישים מרובי תאונות דרכים ובעלי נסועה גבוהה, חיזוק הממשקים עם גורמים שותפים והסברה להגברת המודעות וחיזוק אמון הציבור".
"נדגיש כי פעילות האכיפה מהווה רק נדבך אחד בשורה של פעולות הנדרשות לצמצום מספר תאונות הדרכים. נדרש גם שיתוף פעולה של שאר הגורמים הממשלתיים בתחום החינוך, ההסברה ומיצוי הדין עם עברייני התנועה".
על טיפול בפסולי נהיגה אמרו כי "אנו תמימי דעים כי מאגר המתכלל את נתוני כלל הפסילות של הגופים הפוסלים הינו הכרחי לאכיפה אפקטיבית של עבירת הנהיגה בפסילה ומברכים על ההחלטה לקדם הקמת מאגר מתכלל ומשתפים פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים לקידום הנושא".
באשר למחסור באיוש תקנים ותקני בוחנים מסרו כי "משטרת ישראל נמצאת בחודשים האחרונים בהליך התעצמות של גיוס שוטרים ואיוש שוטרי התנועה נמצא בסדר עדיפות גבוהה. המשטרה רואה חשיבות רבה בתהליך הכשרת בוחנים המנהלים חקירות תאונות דרכים באופן יסודי ומקצועי במטרה להגיע לחקר האמת בקביעת נסיבות תאונת הדרכים".
לגבי העברת נתונים לגורמים שונים אמרו כי "יש לציין כי המשטרה מספקת לרלב"ד ולמגוון גופים שעוסקים במלאכה מידע ונתונים באופן שוטף אודות תאונות דרכים בהתאם לחוק.
בהתייחס לאכיפה עבירות נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול אמרו כי "משטרת ישראל מבצעת אכיפה נחושה נגד נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול. במסגרת האכיפה מבוצע שימוש בסמכויות משלימות ומרתיעות (השבתת הרכב, פסילת רישיון הנהיגה ומעצר). ההשוואה לנתוני שנת 2021 בעייתית כיוון שכמות בדיקות האלכוהול צומצמה משמעותית בעקבות מגפת הקורונה ובסיומה האכיפה עלתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו