"להנציח את החיבורים בחיוך ובשלום": אחותו של שגב שוורץ ז"ל במסר של אחדות

משואה לגבורה: הנרטיב המשפחתי של גבורה ותקומה משותף לבתים רבים בישראל. התחושה הזו מתעצמת כיום, נוכח האובדן הגדול והמלחמה הקיומית בארצנו. אותה תחושה מועצמת גם אצל משפחתי שחוותה אובדן קשה מנשוא בשבעה באוקטובר, על אף ואולי בגלל שהתחנכנו על ברכי הציונות ואהבת הארץ לאחר תופת השואה והפוגרומים ששרדו סביי.

שילוב הנופים, והאנשים החיים בעמק הביאו את סביי להקים בעמק את ביתם, שילוב זה מביא אותי היום לספר את סיפור גבורתם של סבי ואחי הקטן, על ההתיישבות והבחירה בחיים אחרי תופת השואה והשבת השחורה.

רודולף (שמואל) היה אחד הבודדים מבני משפחה גדולה ששרדו את ההשמדה הנאצית. הוא עבר בגטו טרזין, בספטמבר 1944 הועבר לאושוויץ בז'זינקה, ומשם לקאופרינג, מחנה עזר של מחנה הריכוז דכאו, מחנה עבודה לעבדים עם שיעור תמותה נוראי. מאוחר יותר הגיע למחנה דכאו עצמו, משם הצליח להימלט ולהציל את עצמו. בשנת 1946, לפני הקמת מדינת ישראל, יצא רודולף לארץ ישראל. שגב, נכדו הצעיר ביותר של שמואל, בנם של אהוד ושרה, אחי, נפל בקרב גיבורים במוצב סופה בבוקר השבעה באוקטובר.

"שגב היה אדם של טבע, מרחבים ואנשים, אך בעיקר של חיבורים"

בעוד שגב וחבריו מתבצרים שעות ארוכות ומנהלים קרב גיבורים בידיים כמעט חשופות, שגב ספג בגופו רימון והציל 30 חיילים שהיו עימו. לאחר נופלו של שגב על הגנת המולדת הגיע נשיא המדינה יצחק הרצוג לנחם את משפחתי. היה לי קל לראות את הקשר והסימבוליות בין עיתוי ביקורו של הנשיא לבין נאום אביו שיצא כנגד ההחלטה שהשוותה את הציונות לגזענות. על במת האו"ם עמד הנשיא לשעבר ושגריר ישראל באו"ם, חיים הרצוג ז"ל וקרע את נוסח ההחלטה, בעודו מכריז: "עבור העם היהודי, זו לא יותר מפיסת נייר וכך גם נתייחס אליה".

כך ציינתי גם אני בפני כבוד הנשיא - עלינו לקרוע מעלינו את תפיסות העולם המנציחות פילוג, בדיוק כפי שקרע אביו את נוסח הצהרת האו"ם לעיני כל העולם. ובדיוק כפי שהיה שגב שלנו. שגב היה אדם של טבע, מרחבים ואנשים, אך בעיקר של חיבורים. אדם שידע לחבר בין אנשים, מכל גווני האוכלוסייה בקלילות ובטבעיות שאופיינית לו. שגב היה יפה תואר ובעל עיניים טובות. היה ערכי עם לב ענק מלא חמלה. הכיל את החלש והשונה, וכל אדם באשר הוא. האופטימיות שעטפה אותו והקרינה על הסביבה נוכחת ונמצאת לנגד עינינו כל הזמן.

נבקש בימים האלה להמשיך את צוואתו של שגב ולהנציח את החיבורים, את המעשים המאחדים עם המון אהבה, פשטות, קרוב לטבע, בחיוך ובשלום.