יוזמה חדשה, שמלווה בהצעת חוק, מבקשת לראשונה מאז קום המדינה, לשנות את המצב האבסורדי שבמסגרתו נפגעי פעולות איבה שאינם יהודים על פי ההלכה נקברים אך ורק בבתי עלמין אזרחיים, במנותק מבני משפחותיהם.
במספר מקרים נאלצו בני משפחות שכולות, שיקיריהם נרצחו ב-7 באוקטובר, לקבור את הנרצחים מעבר לגדר, חרף זיקתם המשמעותית ליהדות ולמרות שנרצחו בשל היותם יהודים.
מדובר בסאגה ארוכת שנים, שנידונה בעיקר בצה"ל. העובדה כי ישנם חיילים שאינם יהודים על פי ההלכה, אך שמגדירים את עצמם כיהודים, שנקברים מעבר לגדר עוררה זעם כבד בעבר. לבסוף, נמצא פתרון יצירתי – החיילים נקברו בקברים מעט יותר עמוקים, דבר שבאופן חיצוני כלל אינו משנה, ומסדיר את הנושא מבחינת ההלכה. כעת מבקשים בארגונים "לובי המיליון" ו"עיתים" לתקן את המצב גם עבור נפגעי פעולות האיבה.
"מאז גל העלייה הגדול בשנות ה-90 יש מדיניות קבורה פוגענית ומי שאינם יהודים על פי ההלכה לא יכולים להיקבר בקבורה יהודית", מסבירה אלקס ריף, מנכ"לית ארגון "לובי המיליון", עמותה שמקדמת את זכויותיהם וצרכיהם של יותר ממיליון ישראלים דוברי רוסית. בעוד שהמצב בעייתי ודרוש תיקון ברמה כללית, היא מסבירה, האירוע דחוף בהרבה ככל שמדובר בנפגעי פעולות האיבה.
ב-7 באוקטובר נרצחו בני משפחת קפשיטר שהיו בדרכם מאשקלון לבאר שבע. יבגני, דינה ושני ילדיהם הקטנים אלין ואיתן נרצחו באכזריות. יבגני לא היה יהודי על פי ההלכה, ובמשפחה נאלצו להחליט האם לקבור את האב בנפרד בבית עלמין יהודי. לבסוף, נקברו כולם בבית עלמין אזרחי - "מעבר לגדר".
אלינה פלחטי, שנרצחה בפסטיבל נובה, הייתה חיילת משוחררת, שאף עברה תהליך גיור חלקי. אולם, מכיוון שלא השלימה את התהליך, נקברה בחלקת "הספקות" בבית שאן. אם הייתה חיילת, לא היה מדובר בשאלה היכן תיקבר, אך כאן היא הפכה לסוג ב' במותה.
"מקבלים סטירה פעמיים"
כעת, מבקשים בארגונים החוץ פרלמנטריים לשנות את המצב, ויוזמים הצעת חוק שתאפשר קבורה של נפגעי פעולות איבה באותה הדרך שבה הדברים נעשים בצה"ל. "האירוע הזה זועק לשמיים", מדגישה ריף. "מדובר באנשים שהרגישו כיהודים ונרצחו בגלל שהם יהודים".
במסגרת הצעת החוק, שלה הם מגבשים כעת תומכים בקואליציה ובאופוזיציה, הם מבקשים לתקן את חוק נפגעי פעולות האיבה, כך שניתן יהיה לקבור אדם שאינו יהודי על פי ההלכה בחלקה יהודית.
"חייבים לפתור את העניין הזה. במציאות כיום אי אפשר לקבל את המצב הזה. עשה לאנשים האלו עוול. מבחינתם, הם יהודים לגמרי, קרוביהם נרצחו בשואה, הם חוו אנטישמיות, וכעת בני המשפחה מקבלים סטירה פעמיים – גם רצח נורא על רקע לאומני וגם חוסר שוויון משווע ללא שום סיבה".
"ימים ספורים לאחר ה-7 באוקטובר פנינו לרבנות הראשית בבקשה דחופה שתפעל להסדיר את הקבורה של חסרי דת שנהרגו בטבח הנורא. לצערנו, הרבנות הראשית כלל לא טרחה לחזור אלינו", אומר עו״ד אוהד וייגלר מנהל המחלקה למדיניות ציבורית ב"עתים". לדבריו, "פסיקת ההלכה של הרבנות הצבאית שקובעת שניתן לקבור בבתי העלמין הצבאיים חייל יהודי לצד חייל לא יהודי, איננה חידוש. כך פסק גם הרב הצבאי הראשי לשעבר שלמה גורן. לאף אדם שנרצח בשל היותו ישראלי לא מגיע להיקבר מחוץ לגדר. לצערנו, הרבנות הראשית אפילו לא מוכנה לדון בעניין זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו