"התגייסת לפני עשרה חודשים, הבטחת שתשמור על עצמך": סמל יוסף דסה ז"ל הובא למנוחות

מאות משתתפים הגיעו הבוקר (ראשון) לבית העלמין בקריית אתא, להלוויתו של סמל יוסף דסה ז"ל, בן 19 מקריית ביאליק, לוחם בגדוד 931, חטיבת הנח"ל שנפל כתוצאה מפיצוץ מטען בזייתון ביום שישי האחרון. דסה נפל בתקרית לצד סמל איתי לבני, בן 19 מרמת השרון, סמל ארמיאס מקוריאו, בן 19 מבאר שבע וסמל דניאל לוי, בן 19 מקרית מוצקין שהיה חברו הטוב. 

"קיבלנו את ההודעה המרה ביותר שאפשר לקבל", ספדה לו בבכי דודתו גלאי מנגיסאה. "כששמעתי שנפצעת התפללתי שתכף תחזור אלינו" ושתגיד שנלחמת בעזה כמו גיבור. אני לא אשכח את היום, איך המפקדים ביקשו תמונה שלך. כי אתה לא תחזור. לא האמנתי איך אני מגיעה למצב הזה. כשרק לפני יומיים הבטחת לי שתשמור על עצמך. רק לפני עשרה חודשים התגייסת. ונכנסת ישר לעזה ופתאום נהרגת. התגאיתי שאתה הולך להיות לוחם. אך לא חשבתי שתחזור בתוך ארון סגור". עוד הוסיפה: "השארת מאחורייך אחים קטנים שעבורם היית מודל לחיקוי. יש לך אבא שטיפל בך מגיל קטן, וברגע אחד נקטפת לו. בני דודים, דודים שהיית עבורם הכל. כל החברים הטובים שלך". 

"בשיחה האחרונה שלנו התקשרת אליי ודיברנו עשר דקות. ואמרת 'אל תפחדי מקסימום אני מת' ואני ישר אמרתי לך: 'אל תגיד לי דברים כאלה, אפילו לא בצחוק'. אמרת לי 'הכל לטובה, אני מבטיח לשמור על עצמי'. איזו זכות נפלה בחלקי להכיר אותך. ילד בן 19 שלא הספיק לראות עולם. אח שמבין ומוכן לעשות למען מדינתו גם אם זה במחיר הכי רע שיש. אין אחד שלא יכיר אותך. אני אנציח אותך בכל מקום אפשרי. אני אוהבת אותך בכל ליבי ואתגעגע אלייך. אתה תמיד תישאר כמו אחי הגדול. היינו כמו דבק ובלתי ניתנים להפרדה. מאז כשהיינו קטנים חיכיתי שתחזור מהצבא ונדבר בשיחות נפש עד השעות הקטנות של הלילה". 

אמו החורגת אמיטל דסה ספדה לו: "בפעם הראשונה שפגשתי אותך, קיבלת אותי בלב פתוח, כאילו אני אמא אמיתית. תמיד דאגת להזכיר לי שאני אמא שלך לכל דבר. שאתה מעריך אותי. ואוהב בדיוק כמו אמא שלך. היית אומר לי 'הכל יהיה בזמן שלו'. כולם אהבו את יוסף והוא אהב את כולם. אין מקום שיוסף נכנס וכולם לא התאהבו בחיוך שלו. דיברתי איתך על החיים שאחרי הצבא. חיכיתי כל כך לחתן אותך. ואז היית אומר לי: 'הכל יגיע בזמן שלו'. לאן הלכת? לא רציתי שתלך להיות לוחם. התעקשת, אבל אתה יותר עקשן. 'אמא זה יעזור לי לעתיד', אמרת לי. אין יום אחד שיוסף היה אומר לי 'לא'. הוא תמיד היה אומר כן. יוסף היה הראשון שהיה עוזר לי בכל דבר בכל זמן, אפילו כשלא הסתדר לו. כשלא הייתי מספיקה להוציא את הילדים מהגן, הוא היה יוצא מבית הספר, מביא אותם וחוזר. דאגתי כל כך שלא תאהב את המקום. לא חשבתי שאגיע למצב שאני קוברת אותך. אתה החיים שלי. אזכור אותך. אתה לא רק הגיבור שלי, אלא גם של מדינה שלמה". 

בת דודתו יהוס אמרה: ״לא מסוגלת להאמין, לא רוצה להאמין שהכי לי יקר בעולם נעלם. הדמעות יורדות והלב נשבר לרסיסים. מי יהיה כאן לידי וישמור עליי? ילד שלא וויתר לעצמו ועזר תמיד לאחרים. עם שמחת חיים אין סופית. כמה אהבה השארת כאן, כמה לבבות שברת. המחשבה חונקת אותי וכנראה שזה בחיים לא יעבור. כשמעתי על האירוע התפללתי שזו רק פציעה, ואני לא מאמינה שאתה לא כאן, מסתכל עלינו מלמעלה״. גם בן דודו גטאו דיבר:"אני רואה תמונות שלך בסטורי ולא מאמין. ראיתי אותך כאח. תמיד מרים לי את מצב הרוח ותמיד מחוייך. היית אמור להיות שושבין שלי ואני שלך, אני רק אומר תודה לאלוהים ששבועיים לפני הספקתי לראות אותך.אבא שלך היה אמור ללוות אותך לחופה ולא לקבר. אני שמח בשבילך, שאתה סוף-סוף מתאחד עם אמא שלך.

אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק ספד לו: "לפני תשעה חודשים התגייסת חדור מטרה לשרת בצה"ל. להיות לוחם המבצע שירות משמעותי. אהבת את השירות. פרחת שם והיית אהוב על כל חברייך הלוחמים. אהבת לשרת לצד חברך הטוב דניאל לוי ז"ל, תושב קריית מוצקין. הייתם יחד מגיל הגן, למדתם ביחד בבית הספר התיכון וסיימתם ללמוד יחד בתיכון אורט בקריית מוצקין. מבחינתך זה היה מובן מאליו שתתגייסו ותשרתו בצבא יחד.

עוד סיפר: "בחג פסח השני היית בפעם האחרונה בבית משפחתך שהעתיקה את מגוריה לפני שנה את מגוריה לקריית ביאליק. לאחר החג חזרת לצבא. ביום רביעי לקראת חצות התקשרת הביהת וסיפרת שאתם נכנסים לרצועת עזה. 'הכל יהיה בסדר', הבטחת. לכאב כולנו, יומיים אחרי הכניסה לעזה, נפלת בקרב יחד עם חברך הטוב דניאל לוי. בחייכם ובמותכם לא נפרדתם. בשורת האיוב על מותך הגיעה ביום שישי בצהריים. את השקט שלפני כניסת השבת הפרו זעקות השבר של אוהבייך. מדינה שלמה התעטפה יגון וצער. נכנסת ללב כולנו. היית מלא קסם וחייכן. בכל מקום אליו הגעת, שימחת את הסובבים והיית הדמות המרכזית. אהוב כל כך. אהבת לשחק כדורגל והפגנת תמיד כישורי משחק. לדאבוננו כל אלה יישארו בגדר זיכרון אצל משפחתך, חברייך וכל אלה שהייתה לכם הזכות להכיר אותם. כמה עצוב וכואב שכבר לא תגשים חלומות. לא תקים משפחה. לא יהיו לך ילדים משלך. איזו החמצה. הערב, יום הזיכרון נעמוד באנדרטת הזיכרון ונזכור אותך, החלל ה-149 של העיר".

תת אלוף במיל' ערן מקור, ספד לו בשם חטיבת הנח"ל: "מדינת ישראל איבדה את אחד מטובי בניה. יוסף, התגייסת בחודש אוגוסט 2023 לחטיבת הנח"ל. עברת הכשרה מאתגרת מתוך תחושת שליחות ומחויבות למדינה. מפקדייך מספרים עלייך שהיית לוחם מקצועי ומצויין. חייל חכם וחדור מטרה. בעל יכולות ואחריות. אדם חיובי וחייכן בעל חיוך ושמחה תמידית שיודע לעמוד לצד החברים. המפקד האישי שלך, שנמצא עכשיו בבית חולים, כתב: 'הכימיה בינינו הייתה גבוהה בינינו יותר מכל החיילים. לוחם חכם ורע לחבריו. חותר למצויינות. לא אשכח איך במטווחים נשארת עד הסוף על מנת לוודא שהציון שלך הכי גבוה".