המדינה צריכה להבין: היא לא עושה לנו טובה

השבוע גילינו כולנו שיש קשר ישיר ומפתיע בין פירמידה פופולרית בת 81 שנה ובין חדר במלון ריץ קרלטון בתל אביב של 2024.

הפירמידה הפופולרית שייכת לאחד, פסיכולוג בשם אברהם מאסלו, שהגדיר את צרכיו הראשוניים של כל אדם - כמו אוכל, מים וקורת גג - וטען שבלעדיהם לא ניתן להתעסק עם שום דבר אחר.

מסתמן שמדינת ישראל בוחנת את התיאוריה הזו הלכה למעשה מזה שישה חודשים באחד מהניסויים החברתיים ההזויים ביותר בהיסטוריה של העם הזה – ניסוי שיצא מכלל שליטה ושכולנו עוד נשלם את מחיריו הרבים בעתיד הקרוב ובזה הנסתר מן העין.

הנרטיב הכללי שהמדינה מוכרת למפונים הוא: הנה, יש לכם אוכל, מים ומקום לישון, תגידו תודה. ואז מה אם עקרנו אתכם מהבתים ומהחיים שלכם, עדיין תגידו תודה... ויודעים מה, יותר מזה, לפחות לפי מאסלו - אתם חופשיים להתעסק בצרכים הפסיכולוגיים והחברתיים שלכם, ואם אתם בני מזל אז אולי תגרדו את ראש הפירמידה, ומי יודע - אולי גם תגיעו למימוש עצמי.

העניין הוא שהמדינה פספסה את מה שגם מאסלו פספס: אנשים לא צריכים קירות וגג - הם צריכים תחושת בית. והם צריכים את המשפחה והילדים שלהם לידם, אחרת, גם אם הם שבעים ורוויים, הם לא מצליחים לעסוק בשום דבר אחר.

למזלנו, לאנשי הפריפריה יש עמוד שדרה מטיטניום, אחרת הם לא היו שורדים בפריפריה המאתגרת מלכתחילה. אז אנחנו מתעלים על עצמנו ומגייסים את כל הכוחות הפנימיים שלנו כדי להסתגל למציאות הזו שנכפתה עלינו, בלי אופק ובלי ודאות – ועבור הילדים שלנו אנחנו יוצרים בית במקום שיש בו רק קירות וגג.

ואז, בחסות מחנה האימונים שממומן על ידי מדינתנו האדיבה, ממשיכים לאתגר אותנו: האירוח שהחל בסטנדרט מלונאי קבוע הלך והידרדר ככל שחלפו השבועות, מתקני הפינוי שחיבקו את המפונים בשיאה של המלחמה – אחרת היו עומדים ריקים – עוברים לניהול קטגוריות של מפונים ואורחים VIP, סוג א' וסוג ב'. כי ככה זה - כשחולפים החודשים "החלשים", גם הזיכרון נחלש והמיקוד חוזר להיות עסקי גרידא.

בחינת הקוד הערכי

ואל תבינו לא נכון - אין לנו, המפונים, בעיה עם עסקיות ורווחיות. יש בינינו אנשי עסקים, וכולנו מבינים שכבר לא מדובר באירוע "רב מתנדבים", אבל מכאן ועד לאלץ הפרדת משפחות בחג החירות בגין עלות אסטרונומית לארוחת ערב חג? מכאן לחדרי אוכל נפרדים ל"מפונים" ול"אורחים"? איסורי כניסה לחדרי כושר ובריכה?

זוהי קריאה לבחינה מהירה של הקוד המוסרי, הערכי והחברתי של כולנו. כי עשרות אלפי מפונים לא צריכים פירמידות שמתהפכות להם על הראש כבר שישה חודשים.