אירוע הוקרה מרגש למאות אימהות שכולות: "לומדים לחבק את ה'יש'"

נחמה ללב שבור של אמא: חצי שנה בדיוק לשבת השחורה בה נפלו מאות חיילי צה"ל וביום בו הודיעו על ארבעה חללי צה"ל נוספים בחרו היום מאות אימהות של חללי צה"ל ובהן כ-200 אימהות לחיילים וחיילות שנפלו בחרבות ברזל לראות את האור.

כ-600 אימהות שכולות, כאמור, ביניהן כ-200 שאיבדו את ילדיהן בחודשים האחרונים במלחמת חרבות ברזל, השתתפו במפגש "אמא של זהב" של עמותת אור למשפחות, הן הגיעו ליום של חיבוק ואהבה במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

"זה היה פסק זמן בתוך הטירוף, אירוע מאוד עוצמתי", סיפרה ליבת מלכה, אימו של סמל מתן מלכה ז"ל, לוחם צנחנים שהיה בקורס מ"כים ונפל בקרב בקיבוץ כיסופים, בשבת השחורה של שבעה באוקטובר.

"חצי שנה עברה עלינו כאילו זה היה אתמול. באירוע היום היה ערבוב של נשים, אימהות שכולות ותיקות וגם אימהות מחרבות ברזל - ואפשר להרגיש בהבדלים, האימהות הוותיקות הגיעו מכוונה לשתף ולחזק". בגילוי לב היא משתפת: "אני חוששת מהזמן שיעבור, אני מרגישה שכל חודש נהיה יותר קשה. אנחנו לא מעכלים אבל הזמן עובר ומתן לא מגיע ואתה אומר לעצמך 'הבנו את הבדיחה, תחזור'. זו חצי שנה של רכבת הרים שבמסגרתה גם עזבנו את הבית הגשר הזיו בגלל המלחמה בצפון ובמשך חודשים גרנו במלון".

מתן מלכה ז"ל הוא הבן הבכור מבין 4 אחים, היה ספורטאי מצטיין שבחר להתגייס לקרבי, הפך ללוחם בצנחנים ותכנן לצאת לקצונה. "מתן ילד של אור אהבה שראה את האחר ותמיד עם חיוך על הפנים" מספרת ליבת. מתן שהיה בקורס מ"כים הודיע להורים בשבת בבוקר כי וחבריו יורדים לדרום, בדרך לכיסופים הם ניהלו מרדף אחרי מחבלים וסייעו לאזרחים.

"כשהגיעו לקיבוץ כיסופים נתקלו בעשרות של מחבלים ומתן ועוד ארבעה מחבריו נהרגו בקרב: עומרי פרץ, לביא בוכניק, רגב עמר ובר יענקלוב מגדוד 101 של צנחנים. "מתן הגיע עם מורל מאוד גבוה. הוא אמר לחבריו 'זכינו שהביאו אותנו לכזה אירוע'. הוא הגן בגופו על אזרחי ישראל, אין נחמה לתקן לב שבור של אימא אבל יש מעט נחמה שהצליח להגן על אזרחים".

במסגרת המפגש פגשו אימהות שכולות מהחצי שנה האחרונה אימהות שכולות ותיקות, לצד ההרצאות על כוח, תמיכה ובחירה בחיים הם קבלו גם טיפולים קוסמטיים, עיסויים ועוד – והכל מתרומות. מי שעומדת בראש עמותה היא סא"ל עירית אורן גונדרס מייסדת ומנכ"לית אור למשפחות, בעברה ראש אגף קצינים בחיל הנדסה קרבית. העמותה הוקמה במטרה לחזק הורים שאיבדו את ילדיהם במערכות ישראל היא מקיימת אירועים ומניעה הורים ליציאה מהשגרה עם חוויות מעצימות בנוסף מקדמת העמותה את חוק ההמשכיות, שמבקש לאפשר הבאת ילדים מזרעם של חללי צה"ל.

האימהות התבקשו להגיע לאירוע בחולצות לבנות ועירית מספרת: "הנשים שהגיעו בשחור, קיבלו מאתנו חולצה לבנה וכמעט כולן הסכימו להחליף חולצה. מדובר באקט סמלי אך בעל משמעות כבירה: 'הבחירה בחיים'. זה היה אירוע עוצמתי שבו מאות נשים בכו, צעקו ורקדו כמו שאף אחד לא רואה ולא שומע אותן, ואני מקווה ויודעת שסייענו להן לנקות ולזכך את הנפש ולחבק את ה'יש'".

"חצי שנה האחרונה שורפת את הנשמה" היא מספרת ומגלה שביקרה עד כה אצל 170 משפחות שכולות שילדיהם נפלו בחרבות ברזל. "אני נכנסת לשם עם לב כואב, אבל עושה מה שאני מאמינה בו. אני לא מסתכלת ימינה או שמאלה, אני הולכת ישר על פי צו מצפוני. כשאני חוזרת הביתה או נתקלת בתמונה של חייל שנהרג אני לא מפסיקה לבכות, אני מדמיינת אוטובוסים של חיילים יפים שהולכים ולא חוזרים".

"הוותיקות יודעות איך לתמוך"

לאורך כל התקופה האחרונה, דואגים ב"אור למשפחות" להיות בקשר עם המשפחות השכולות, לשלוח להם חבילות וליצור עבורן אירועים שונים. בנוסף, העמותה הקימה גם שמונה קבוצות תמיכה שמפגישה הורים שכולים "וותיקים" עם הורים שכולים "טריים". "בראש כל קבוצה עומד פסיכולוג ויחד איתו מתנדבים", מספרת עירית אורן גונדרס, "ההורים הוותיקים יודעים איך לגשת, איך לתמוך, מה להגיד ומה לא. הקבוצות נפגשות כל שבועיים וה יהיו משפחה. גיליתי שהמשפחות הוותיקות זקוקות לא פחות לליטוף – ככה שזה עובד בשני הכיוונים.

את כל הפעולות שלה עושה העמותה ללא סיוע של צה"ל או משרד הביטחון, הכל מגיע מתרומות ומתנדבים. "יש לנו עשרות אלפי מתנדבים כי זה פשוט "מדבק" לעשות טוב" היא מסכמת.