אלי יוזף, בן 20, משרת בתותחנים בגדוד 405 במחלקת מבצעים בפלס"ם כאחראי על מערכת המחשוב של הירי.
אלי נולד וגדל כחרדי במודיעין עילית, ובגיל 15 החליט לעזוב את הקהילה החרדית שבה גדל ולמצוא דרך חיים שלדעתו יותר מתאימה לו.
חוגגים 25 שנים להקמת הגדוד החרדי בשירת התקווה ותפילות // עמותת נצח יהודה
"אחרי שנה בישיבה הבנתי שהדרך הזו לא מתאימה לי", הוא מספר. "עזבתי את הישיבה והתחלתי לנדוד בין מוסדות שונים וכל מיני עבודות, ובסופו של דבר, בגיל 18, עזבתי את הבית במודיעין עילית ושכרתי לי דירה ברמת גן. מאז שעזבתי את הבית אני לא בקשר עם המשפחה שלי".
אלי הבין שדרך הצבא הוא יוכל לבנות את חייו בצורה סדירה לצד תרומה למדינה, החליט להתגייס והגיש בקשה לביטול הדיחוי שהיה לו כבן ישיבה. "הגשמתי את החלום והחלטתי להתגייס", הוא מספר.
"אחרי הצו הראשון שובצתי לגולני, ואז פגשתי את עמותת מייקל לוין לחיילים בודדים. אמרו לי שהם עוזרים לחיילים כמוני, אז פניתי אליהם. הם באמת עזרו לי עם הצו הראשון ועם כל מה שצריך.
"הם המליצו לי ללכת למכינה קדם־צבאית כדי שאכין את עצמי לגיוס. בהתחלה לא רציתי, אבל בסופו של דבר הלכתי לבדוק את המכינה והשתכנעתי. הבנתי שזה שווה את השנה שאשקיע בלימודים שם. דחיתי את הגיוס בשנה, וכשהתחילה המכינה אנשי העמותה סידרו לי דירה בירושלים עם עוד כמה חיילים בודדים.
"במהלך המכינה הבנתי שאני רוצה מסלול קצת אחר. בדקתי כמה כיוונים, ובסוף התגייסתי לפני שנה והגעתי לתותחנים".
בחירה נכונה
אלי לא מתחרט לרגע על ההחלטה להתגייס, ומספר שהשירות תרם לו רבות: "הצבא נתן לי שקט נפשי לתקופה של כמה שנים, שאני לא צריך לדאוג לשכירות ולאוכל ומה יקרה אם לא יהיה לי מספיק כסף. אני יודע שאני יכול להיות בשקט מהבחינה הזו. הוא גם נתן לי מסגרת חברתית, הכרתי המון אנשים שונים, וגם נתן לי רעיונות להתפתחות מקצועית בחיים. כל הקטע של המחשוב, דברים שלא הכרתי לפני כן. זה בהחלט יכול להיות כיוון להמשך החיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו