"נחגוג איתו, גם באיחור": גדי מוזס מציין יום הולדת 80 בשבי

בני משפחתו מספרים כי החגיגות השנה היו אמורות להיות גדולות במיוחד • כלתו עינב: "זו בושה שהמדינה נותנת לזקני השבט שלה, אלו שהקימו ובנו, להימק בייסורים ולבד"

משפחתו של גדי מוזס. צילום: באדיבות המשפחה

יום הולדת 80 בשבי חמאס: היום (שלישי) מציין החטוף גדי מוזס יום הולדת 80 בשבי חמאס. הוא אחד החטופים המבוגרים שמחכים כבר יותר מ־150 ימים לחזור הביתה למשפחתם.

עינב מוזס אורבך, כלתו, אמרה: "אני רוצה לבקש ממנו שיחזיק מעמד, אנחנו יודעים כמה בוודאי קשה לו פיזית ונפשית, לא נוותר ולא נשקוט עד שהוא וכל החטופים יחזרו הבית בשלום. אנחנו רק צריכים שהוא יחזיק מעמד בחיים, ואנחנו נעשה ונדאג שיחזור אלינו".

גדי מוזס מניר עוז הוא אבא לשלושה ילדים וסב לעשרה נכדים, ובמשך 19 שנה היה בן זוגה של אפרת כץ, שנרצחה בידי המחבלים. בתה של אפשת, דורון כץ־אשר, ושתי בנותיה, אביב ורז, נחטפו לעזה ושוחררו במסגרת עסקת החטופים הראשונה. גדי הוא כמו סבא גם עבור נכדיה של אפרת וגם במשפחתה מחכים שישוב. ב־7 באוקטובר נחטפה גם אשתו לשעבר מרגלית, וגם היא שוחררה.

"גדי הוא אדם של אנשים, אוהב אדם ומאמין באנשים", מספרת כלתו עינב, "הוא איש מאוד חם ואוהב. הוא מתרגש מכל מפגש משפחתי, מכל הזדמנות שיש לו להיות עם המשפחה המורחבת ובטח עם הנכדים שלו. כל המשפחה יחד מנהלת את המאבק להחזרתו. אי אפשר לא להתאהב בו - אנחנו רואים את זה בקרב האנשים שמכירים אותו וכואבים את זה שהוא בשבי".

"מחכים ומתפללים"

לדבריה, השנה היו אמורות להיות חגיגות גדולות במיוחד ליום הולדתו ה־80: "כחודש לפני שהוא נחטף עודד בעלי (הבן של גדי; נ"ד) אמר לי שצריך להתחיל לארגן יום הולדת 80, כי לוקח זמן להרים אירוע כזה. מובן שזה לא יקרה עד שהוא לא יחזור אלינו. אנחנו לא נחגוג, אלא נציין את היום הזה בלעדיו במפגש משפחתי מצומצם. אנחנו מחכים ומתפללים שיחזור ונחגוג איתו את מה שכל כך מגיע לו, גם אם זה יהיה באיחור של כמה ימים"

מוזס הוא אגרונום במקצועו, ורבים מחקלאי הדרום גדלו על ברכיו. הוא מומחה מוערך בתחומו בארץ ובעולם, ולפני כמה שנים אף הקים עם חבריו מניר עוז יקב שבו ייצרו יין לצריכה עצמית. גדעון פאוקר, היינן וחבר טוב של גדי, נרצח, ויורם מצגר, חבר נוסף של גדי, נחטף גם הוא.

"זו בושה שהמדינה נותנת לזקני השבט שלה, האנשים שהקימו ובנו את יישובי הגבול ולא עזבו גם במציאות ביטחונית קשה, להימק בייסורים ולבד בשבי האויב", אומרת עינב. "אנחנו כאזרחים צריכים להתבייש שהחטופים עדיין לא חזרו לביתם חמישה חודשים לאחר שהופקרנו כולנו.

"אנחנו לא צריכים להיאבק במדינה, זו משימה לאומית ממדרגה ראשונה וצריך שגם מקבלי ההחלטות יהיו שותפים להבנה שזו המשימה הכי חשובה ודחופה שיש. צריך למוטט את חמאס ולעשות שינוי במצב הביטחוני, אבל לכל דבר יש זמן ועכשיו הזמן להחזיר את החטופים והנרצחים הביתה, אחרת נחזיר ארונות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר