"כולנו לא נושמים מהשבעה באוקטובר, ועד שלא יחזרו החטופים כולנו לא ננשום", אומר משה דץ. הזמר, המלחין והמפיק, המזוהה עם עולם הילדים, הגיע לריאיון אצל שיר זיו, וסיפר על הימים הראשונים של המלחמה. "ארזנו דיסקיות כולנו, כל המשפחה", הוא נזכר, "אנחנו אחל'ה של עם. אנחנו רוצים לעשות ולעזור, אני רואה את זה בצבא ובמילואים. אין שם הסתה או פילוג".
כל אחד הוא גוף שידור
משה דץ הוא שועל קרבות ותיק בשוק הבידור. כבר למעלה מארבעה עשורים הוא יוצר לילדים ולמבוגרים, ומאחוריו אלבומים, קלטות ילדים מצליחות, הצגות וסיבובי הופעות.
כיום הוא מוביל את המופע "שרים אהבה" לצד בנו, עומר דץ, ומשתתף במופע הזמר "שירים שנשארים", עם דורית ראובני, עוזי פוקס, שימי תבורי ולהקת סקסטה. "אנשים רוצים לחיות והתרבות היא הדבר הכי מרומם נפש", מצהיר דץ, ומספר על הבית בו גדל ועל שמחת החיים שהייתה להוריו ניצולי השואה, "למדנו מהדור הזה את יצר ההישרדות והגאווה".
כמי שראה מקרוב את השינויים שחלו בתעשייה, יודע דץ לספר על העולם החדש, הנשען על רשתות חברתיות, סרטונים ושיתופים. "היום הכל אקווריום, הכל מצולם. כל אחד הוא גוף שידור, לכל אחד יש מצלמה", הוא אומר, ומסביר כי להשקפתו, "העולם החדש עזר לאמנים לצמוח". בעבר זוכר דץ את התקשורת רודפת אחריו ואחרי אורנה דץ, אישתו לשעבר, אך בפרספקטיבה הוא יודע לומר כי סלח לכולם. "בהתחלה זה נורא כואב ואחר כך אתה לא זוכר על מה", אומר דץ. "אני מצליח. אני בריא. אני עובד במה שאני אוהב. רוב האנשים שכתבו עליי כבר לא עובדים. הם כבר לא בתעשייה."
כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי
בימי המלחמה לשיר "כאן", אותו כתב והלחין דץ, משמעות עמוקה ביותר. "כאן" ייצג את ישראל באירוויזיון 1991 ברומא. את התחרות סיים צוות הדצים במקום השלישי. "אנחנו האמנו בזה. אנחנו באנו לשם בשביל לזכות", נזכר דץ, ומתאר את העיסוק הרב של התקשורת הבינלאומית בטקסט הפוליטי בשיר. לנציגת ישראל לאירוויזיון השנה, עדן גולן, מחמיא דץ ("היא בשלה ראויה ומקצועית") ובריאיון הוא מגלה איזה שיר היה כותב לה, וגם איך הרגיש ב-" זמר במסיכה" ובמי מבני המשפחה הוא מקנא. צפו בפרק המלא –
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו