משטרת ישראל - לא משטרת בן גביר

רמיסת מפגינים והצלפות בשוט הם עדות להתפרקות מוסרית של מי שאמונים לאפשר את זכות המחאה

מעצרים והפעלת מכת"זיות נגד מפגינים בקפלן // אבי כהן

משטרת תל אביב התבלבלה. האזרחים אינם האויב שלה, הם חלק ממנה. בתקופה כל כך מתוחה, כואבת, חסרת ודאות ורוויית התפרצויות של תסכולים מוצדקים או לא, מצופה מהמפכ"ל וממפקד תל אביב ושוטריו לגלות איפוק. איפוק זה כוח. שימוש במכת"זיות בכינון ישיר, רמיסת מפגינים והצלפות בשוט הם עדות להתפרקות מוסרית של מי שאמונים לאפשר את זכות המחאה.

צריך גם לומר ביושר: השוטרים אינם ששים אלי קרב. נוכחותם בשטח הופכת אותם לקורבן אל מול האזרחים הפורקים את תסכוליהם, מימין ומשמאל, ולמפקדים שמעדיפים לפעול בכוח ולא תמיד לפי השכל הישר.

ההפגנה בת"א, צילום: אי.פי

מה שקרה במוצאי שבת בהפגנה בתל אביב מחזק את הטענה שמשטרת ישראל, שאמורה להיות א־פוליטית, הפכה בשנה האחרונה ל"משטרת בן גביר". שרוח המפקד שורה בה עד אחרון השוטרים והמפקדים. שהמרוץ למפכ"לות גורם לשיקולים האישיים לבוא לפני השיקולים המקצועיים – כל זאת כדי למצוא חן בעיני שר שאינו בוחל בשום דרך כדי להבהיר באיזה צד הוא נמצא.

אחרת כיצד אפשר להסביר מדוע שוטרים אינם מרשים לאזרחים ללכת על מדרכות, מדוע המשטרה מאפשרת למשפחות של חטופים לקיים צעדת לפידים ומפזרת אותם עם מכת"זית, ומדוע פרשים רומסים אזרחים ומצליפים בהם בשוט.

וכשיד ימין לא רק שאינה מתואמת עם יד שמאל, אלא אינה יודעת מה יד שמאל עושה - הדרך לפגיעה קשה ומיותרת בחטופה, במשפחות חטופים ובאזרחים תמימים קצרה.

צריך לשמוע את התיאור של אילנה צנגאוקר, אמו של מתן החטוף בעזה, כדי להאמין שזה מה שחוו מי שחייהם הפכו מאז 7 באוקטובר לגיהינום: "חטפתי מים בפנים ובגב; גם אחות של מתן, נטלי, ואילנה (גריצ'בסקי, בת זוגו של מתן ששוחררה מהשבי) חטפו. נדחפנו גם על ידי הסוסים וכוח מג"ב למרות שצעקתי במגפון שאני אמא של חטוף, ואחיות שלו איתי יחד עם חטופה ששוחררה".

מכת"זיות נגד המפגינים בת"א, צילום: יהושע יוסף

גם עדותו של אליעזר, בן 72, שחטף מטח מים בכינון ישיר לתוך עיניו, מותירה תחושה קשה: "עמדתי על המדרכה, חטפתי שפריץ של מים לפנים ועפתי אחורה למדרכה. מזל שהיה שם מישהו שהרים אותי".

התיאורים הללו, המלווים בתיעודים קשים, אינם מוסיפים כבוד למשטרה שזכתה בדין לכל הכבוד הראוי על גבורתם של שוטריה באירועי 7 באוקטובר. ועל כן דווקא בתקופה זו של מתיחות בגבולות, ובטח בבית, יש להשיב לארגון הרבה דברים שחסרים לו: בראש ובראשונה את עמוד השדרה שלו בדמות מפכ"ל עצמאי.

מפכ"ל שידע לפעול ולקבל החלטות שתואמות את ערכי המשטרה, שיגבה את קציני המטה שלו לפעול מבלי לחשוש שמחר בבוקר הם יזומנו ל"שיחות הפחדה" מתוקשרות אצל השר, ויוציא בתבונה את הארגון החבוט הזה מחוץ למחלוקת ומחוץ לגחמותיו של שר זה או אחר.

ובעיקר, שיחזיר למשטרה את שמה המקורי: "משטרת ישראל" ולא "משטרת בן גביר". ימים יגידו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר