"אחי יפה התואר, רציתי שתהיה רק שלי ונשארתי לבד": סמ"ר עידו אלי זריהן מובא למנוחות

סמ"ר עידו אלי זריהן, בן 20 מירושלים, לוחם בסיירת גבעתי שנפל בקרב בדרום רצועת עזה, מובא למנוחות בשעה זו (ראשון), בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

סמ"ר זריהן ז"ל, נפל בהיתקלות עם מחבלים בקרב שבו נפל סמ"ר נריה בלטה ז"ל, בן ה-21, משבי שומרון. בנוסף, במהלך היממה האחרונה נפצעו באורח קשה קצין ושני לוחמים בסיירת גבעתי, והם פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים.

"התקדמת עד שהיית הכי טוב"

בשם צה"ל, סגן מפקד הגדוד רב סרן שמואל כהן: "עידו היקר, עם הלב הענק שתמיד דואג לכולם. אנחנו עומדים פה היום בשם כל משפחת סיירת גבעתי. כולנו מלווים אותך היום בדרכך האחרונה. הכאב גדול, הצער עמוק וקשה מנשוא. עם גאווה עצומה על מי שהיית בשבילנו וכל מה שעשית. התגייסת לחטיבת גבעתי ועברת בהצלחה את כל המבחנים והגיבוש והגעת להיות לוחם. נבחרת לצאת לקורס חובשים, לקחת את התפקיד באחריות והתקדמת בו עד שהיית הכי הכי טוב".

"נבחרת להמשיך לקורס חובשים פלוגתיים, שם היית דמות מיוחדת עבור כל החיילים. האכפתיות שלך הייתה מיוחדת  ונדירה. בתחילת המלחמה נלחמת בגבורה בשדרות ובנחל עוז, מול מחבלים רבים. הצלת וחילצת אזרחים רבים בנחישות ובגבורה. בהמשך הלחימה, שובצת כחופ"ל בפלגת הלוחמים. נלחמת בחאן יונס ובמוצאי שבת האחרונה, במהלך פעילות מבצעית, באומץ לב וגבורה שאין לתאר קפצת עם חפ"ק המ"פ, כשבראש מעייניך הצלת הפצועים. באירוע זה נפלת".

"עידו, היית אדם חייכן בעל גישה חיובית ולב רחב. היה אכפת לך מכל אחד ואחד. דמות משמעותית. חבריך ומפקדיך העריכו אותך בלי סוף. אהבת את תפקידך והיית צמא לידע. שיתפת את חבריך בקשר הקרוב והמיוחד שהיה לך עם בת זוגתך זיו. אני מבטיח לך שנעשה הכל על מנת להמשיך את המשימה שהתחלת - להשיב את השקט והביטחון למדינת ישראל. המשפחה, תהיו גאים בעידו ובפועלו. אין נחמה בשכול שפקד אתכם, אני מבקש בשמי ובשם חיילי גבעתי להשתתף באבלכם הכבד. לנצח נעמוד לצידכם. עידו, תודה שהיית חלק מאיתנו, תחסר לנו מאוד. נוח על משכבך בשלום, תהא נשמתך צרורה בצרור החיים. מצדיע לך".

"לא יודעת למי אפרוק את הסודות"

האחות רז: "אחי יפה התואר, מלך העולם שלי. לא האמנתי שאעמוד במצב שאני צריכה לכתוב עליך מכתב, אחי היפה. החצי שלי. כל החיים אמרתי שאני לא רוצה עוד אחים כי לא הייתי מוכנה להתחלק איתך באף אחד אחר. רציתי שתהיה רק שלי. ונשארתי לבד. עידו, סליחה אני מצטערת שאכזבתי אותך שלא שמרתי עליך מספיק ולא הייתי שם במקומך. אני נמצאת בסיוט ורק מחכה להתעורר ממנו. להתעורר לניגונים בגיטרה. להתעורר להוראות שאתה מחלק לי שידעת שבשבילך תמיד אעשה את הכל".

"להתעורר לחברים שממלאים את הבית והצחוק שקיים בבית שרק אתה יודע ליצור. אני רוצה להתעורר לחיוך הממיס שלך ולעיניים היפות שלך ששובות כל אחד שמסביבך. להתעורר לישיבות במרפסת שכולנו מסתכלים עליך בעיניים מעריצות. אתה האור שלנו. אתה תמיד מתוקתק ומבושם וכל העיניים עליך. אתה חבר טוב, שיודע לזהות כל אחד שנמצא במצוקה. אתה תיתן מעצמך גם אם זה בא על חשבונך, ואתה הבטחת לי שלא תהיה גיבור. אח שלי זה שלצידי תמיד, אני לא יודעת למי אפרוק את הסודות ואדבר בעיניים כמו שאני מדברת איתך. אתה בטח מסתכל ולא מבין למה אנחנו בוכים. מלך שלי, אנחנו נשמור על זיו תהיה בטוח. אחי היפה אני לא נפרדת ממך אני תכף אתעורר מהסיוט. אני אוהבת אותך, תשמור עלינו, אחותך הקטנה לנצח. תבוא לי בחלומות".

"לא אשכח אותך לעולם"

האמא תפארת: "אתה הבן שלי, האור שלי, תמיד אמרתי שאתה תגרום לאנשים לעשות מה שאתה רוצה והם יחשבו שהם רוצים לעשות את זה. לשבת במרפסת ולנגן בגיטרה ולהוציא לנו את הכוסית, ותוך שניה חגיגה שלמה. אין לי מילים להיפרד ממך, אין לי. היום כשיצאנו מהבית כל הכביש היה מלא ילדים אנשים ומבוגרים עם דגלים, בדיוק כמו שאתה אוהב. כל הבית ספר, המורים החברים והמשפחה, מלא אנשים, בדיוק כמו שמגיע לך. אני מחבקת אותך, אני אוהבת אותך, אני לא אשכח אותך לעולם".

השר יריב לוין: "משפחת זריהן היקרה, קרוביו וחבריו של עידו האהוב, אי אפשר להאמין. עידו עוד לא בן 21, כל החיים לפניו, והנה, הכל נגדע ברגע ארור ונורא. כמה גדול המרחק, היכן שמחת החיים של עידו והיכן המעמד המצמרר והנורא הזה. עידו למד במגמת תיאטרון, ניגן בגיטרה, ידע לנצל כל הזדמנות כדי לבלות. עידו שחקן בנשמה ושחקן נשמה. כשהגיע המועד להתגייס לצה"ל עידו, רציני ומחושב, ידע שהוא רוצה לעשות שירות משמעותי באמת והתגייס לגבעתי כדי לתרום הכי הרבה שאפשר".

"הוא יצא לקורס חובשים כדי להיות זה שעוזר לחבריו, זה שמציל אותם בשעת פציעה. המחויבות שלו למשימה ולחבריו ליחידה הייתה, ותישאר תמיד, עצומה. כשנקרא למלחמה בעזה הוא נלחם בגבורה ובאומץ לב, מכל הלב, עד שנפל במלחמה הקשה. תפארת, מאיר, רז, וזיו היקרים, בני המשפחה והחברים, אין באמת מילים כדי לנחם אתכם על האובדן שאין למעלה ממנו, אין לי אלא לחבק את כולכם. כולנו במשרד המשפטים ובלשכתי, בה עובדת רז אחותו של עידו, עומדים לצידכם ברגעים הקשים מנשוא האלה, ולתמיד. בשם מדינת ישראל וממשלת ישראל, אני משתתף בצערכם העמוק ומביע את הערכתנו הגדולה והכרת התודה שאין לה שיעור, לחייל הגיבור עידו אלי זריהן, יהי זכרו ברוך".

שולי, דודתו של עידו: "איזה ילד, איזה גבר שבגברים, רק לפני כשבועיים דיברנו, היית בחופשה של ארבעה ימים. אמרת לי 'דודה שולי, יש לי מלא לספר לך, ואני אספר לך הכל, את לא תאמיני', ביקשתי ממך 'אל תהיה גיבור, תלך מאחורה קצת, אנחנו צריכים אותך כאן ולא בשמיים', וצחקת, ואמרת 'נראה לך? יש לי מלא עוד מה לעשות, נעשה את החגים ביחד'. עידו, שמור עלינו מלמעלה, לא מלמטה. אני מבטיחה לשמור על ההורים שלך ועל זיו. תמשיך לצחוק שם למעלה, אנחנו אוהבים אותך ומקווים שיהיו לך חברים שם לישיבות חמישי שכל כך אהבת".