"הכוח נמצא אצלנו בידיים": שבוע לבחירות המקומיות - ממתינים לקולות הצעירים

דור הניצחון בבחירות? בעוד שבוע בדיוק יתקיימו הבחירות המקומיות והאזוריות, שבהן יכולים להצביע בני נוער שמלאו להם 17 – בניגוד לבחירות לכנסת, שההצבעה בהן היא מגיל 18 - אך יש גם בני נוער שלא יוכלו להצביע. הסיבה: "הקפאת פנקס הבוחרים".

הסבר: המועד המקורי לקיום הבחירות ל־253 רשויות מקומיות היה 31 באוקטובר 2023, אך עקב המתקפה על יישובי הדרום ופרוץ מלחמת חרבות ברזל אישרה הכנסת פעמיים את דחיית הבחירות (ולכן הבחירות ב־12 רשויות שמהן פונו תושבים נדחו, נכון להיום, לנובמבר 2024). בשל כך הוקפא פנקס הבוחרים, ורק מי שנולדו לפני 7.11.2006 יכולים להצביע. כלומר, גם אם בינתיים (פרק הזמן שבו נדחו הבחירות) מלאו לך 17 שנים, לא תוכל/י להצביע בבחירות.

וכפי שבבחירות יצביעו ותיקים וצעירים כאחד, כך גם טווח גילי המתמודדים בהן נע בין 21 ל-80 ואפילו 105! – זהו גילו של עדווי סמיח המתמודד למליאת המועצה בטורען. ארבעה מועמדים בני כ־80 הם רון חולדאי (תל אביב־יפו), יונה יהב (חיפה), צורי חיים (קריית מוצקין) ואילן שדה (מועצה אזורית מנשה). המועמדת המבוגרת ביותר היא טלי ארגמן, בת 74 מגבעתיים. מנגד, 48 מהמתמודדים למועצות הם בני 21. שתי המועמדות הצעירות ביותר לראשות רשות מקומית הן בנות 31 - הדס דוד אלה משוהם ומיכל שפירא ממעלה אפרים.

לקראת הבחירות שוחחנו עם ארבעה בני נוער, רובם פעילים במועצת התלמידים והנוער הארצית, כדי לשמוע מהם על ההתרגשות ועל מה שבאמת חשוב להם.

טליה פרץ, בת 17, באר שבע
"היום אני מבינה שהכוח נמצא אצלנו בידיים"

"אני כבר יודעת למי אני מצביעה", אומרת טליה פרץ, תלמידת כיתה י"ב ויו"ר מועצת הנוער של באר שבע. "מאחר שאני עוסקת כל כך הרבה בעולמות של בני הנוער, דואגת שיקשיבו לנו, שנשפיע ושהקול שלנו יישמע, עשינו עבודת בית – בדקנו עם מי מהמועמדים נוכל לעבוד בעתיד, ומי יוכל ליישם את המהלכים שאנחנו רוצים להוביל".

טליה לומדת במגמת פיזיקה וכימיה. אוהבת לבלות עם המשפחה וחיה את הפעילות החברתית למען בני הנוער. אוהבת להפיק כנסים, להופיע בכנסת ולהילחם על מה שחשוב לה ולחבריה. "חשוב לי מאוד הפן הנפשי והחברתי של בני נוער. יש תלמידים שחוו טלטלה קשה בעקבות המלחמה, ועכשיו צריך להתחיל תהליך של שיקום וטיפול.

"למשל, ביישובי הדרום חייב שיהיה מקום בטוח עבור בני הנוער, שלא יסתובבו חסרי מעש בפארקים. לצד זה, בתי הספר צריכים לדאוג לטיולים ולפעילויות בשעות הפנאי. לרשויות המקומיות יש הרבה כוח בנושא הזה, וצריך לנצל אותו לטובת בני הנוער. חשובה לי גם האחדות בעם ישראל, שהעיר שבה אני גרה לא תהיה מפולגת, שאם יש אדם שצריך עזרה – שיהיה מי שיעזור לו".

כתושבת הדרום, המלחמה טלטלה גם את עולמה: "אנחנו נמצאים במצב שאף אחד לא יכול היה לתאר אותו, עבור רבים יש אפילו חשש ללכת להצביע, ויש בני נוער שחוששים לצאת לרחוב. מצד שני, בחירות הן עוגן. כרגע, בגלל הבחירות, הרבה פרויקטים ברשויות המקומיות תקועים וצריך שתהיה אפשרות לקדם דברים, להתחיל דברים חדשים, כך שהבחירות מספקות גם תקווה עבור מי שגר פה".

היא מודעת לכך שיש מי שרואה בבחירות רק עוד יום חופש: "גם אני חשבתי ככה בעבר, שזה יום מעולה לטיול, אבל היום אני מבינה שהכוח וההשפעה נמצאים אצלי ואצל כל בני הנוער בידיים. אם לא נגיע להצביע, ננצל ונילחם על מה שחשוב לנו ועל מי שחשוב לנו, אנחנו נאבד את הקול".

ספיר מוספי, בת 18, פתח תקווה
"חשוב לקיים את הבחירות, גם כדי לשמור על חוסן"

"אלו הבחירות הראשונות שלי, וכמי שבעצמה נבחרה בבחירות, יש חשיבות מאוד גדולה שבני נוער מצביעים". אומרת ספיר מוספי (18), תלמידת י"ב בביה"ס "גולדה" בפתח תקווה ויו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית.

"באופן אוטומטי זה גורם למועמדים להבין שיש עוד אוכלוסייה שצריך להתייחס אליה, לכלול בשיקולים ולשכנע לבחור. היום יותר מבעבר יש התייחסות לבני נוער במצע של כל מפלגה".

הנוער אדיש?

"בתקופת מלחמה הכל אחרת, הכל שונה. יש בני נוער שפונו מהבתים שלהם והבחירות לא מעסיקות אותם כעת, הם עסוקים בלשרוד את היום-יום. מצד שני, חשוב מאוד לקיים את הבחירות, גם כדי לשמור על חוסן. בסופו של דבר, אי אפשר לעצור את החיים עד סוף המלחמה".

על בני הנוער בימים אלה: "אני אופטימית, אבל אחרי ארבעה חודשי מלחמה ודיבורים על מלחמה בחזית הצפון - אני מודאגת ממה שעובר על בני הנוער. חברים שלי ואנשים שאני פוגשת הפכו יותר מודאגים, יותר לחוצים, עצבניים.

"הרבה בני נוער חווים תחושות של פחד וחרדה, מרגישים שאין להם עם מי לשתף בבתי הספר - גם אם כביכול יש. הייעוץ החינוכי והפסיכולוגי בקריסה. אלה דברים שאתה בעיקר עם עצמך. צעירים ממשיכים כרגיל וחיים בצל המלחמה. חייבים לטפל בבני הנוער ובצלקות שלהם, ולרשות המקומית יש חלק גדול בזה - דווקא מהם יכול לבוא המענה".

רועי גלוטמן, בן 18, כרכור
"הדור שלנו מתעניין יותר בפוליטיקה"

שלושה ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות יחגוג רועי גלוטמן יום הולדת 18, וזו הפעם הראשונה שהוא יצביע ויממש את זכותו הדמוקרטית. "יש התרגשות מסוימת", הוא מודה.

"אני מהבוחרים שחקרו על המועמדים, יודע מה כל אחד מהם אמר והבטיח. גם הייתי בערבי בחירות ושאלתי שאלות. הכל התחיל מהבית - בחירות הן ערך מאוד חשוב אצלנו, ההורים תמיד עודדו אותי להשמיע את דעתי ולממש את הקול שלי, ולא לתת לו להתבזבז".

לדברי רועי, החבר במועצת התלמידים והנוער הארצית, חשוב להצביע דווקא בבחירות המקומיות: "בני הנוער זה כוח מאוד גדול, ורצוי שהמועמדים ידברו אלינו. כתלמידים ובני נוער, בבחירות הארציות עדיין אין לנו זכות בחירה, אין אפשרות לבקש דין וחשבון מהמתמודדים. דווקא בבחירות המוניציפליות, שם הבחירה היא מגיל 17, אנחנו יכולים להשפיע. למעשה, בעיר או ברשות שאנחנו גרים בה אנחנו מבלים את כל היום שלנו - בבתי ספר, בתנועות נוער, בפארקים, בפעילות של אחר הצהריים - ולכן צריך שנרגיש את ההשקעה".

הוא סבור שמתקפת הטרור ב־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל חוללו שינוי מסוים: "בשנים האחרונות הדור שלנו מתעורר, מתחיל להתעניין יותר בפוליטיקה, ועכשיו יש התעוררות נוספת בגלל המלחמה. אנשים קשובים וביקורתיים יותר כלפי מה שהפוליטיקאים אומרים ומבטיחים. אני מקווה שבשנים הקרובות זה ילך ויגבר, ויותר צעירים יחליטו לפעול וייכנסו לזירה הפוליטית".

אתה שוקל ללכת לפוליטיקה?
"יש לי עוד כמה שנים להחליט. מאוד אכפת לי ממה שקורה במדינה וברשויות המקומיות, ואם יהיה צורך ואני ארגיש שצריך אותי במערכת הפוליטית, אכנס אליה".

רועי לומד במגמת רובוטיקה (10 יחידות), מתנדב במד"א וחניך בתנועת הצופים, שכמו שאר תנועות הנוער חוששת מקיצוץ של הממשלה: "הייתי רוצה שתהיה הבנה של השקעה בדור הבא. אנחנו רואים את הקיצוץ הממשלתי בתנועות הנוער.

"זה מסוג הדברים שהרשויות המקומיות יכולות לתקן על ידי סבסוד של מחנות קיץ, לדוגמה, ויש רשויות מקומיות שעשו את זה בעבר. בסופו של דבר, החינוך הוא גם מעבר לשעות הלימודים, וזה משפיע על האישיות שלנו. אני גם חושב שצריך תקציב שפותח את תנועות הנוער לכולם".

אופיר פלג, בן 17.5, אפרת
"הקולות של בני הנוער שווים יותר"

"יש התרגשות גדולה להצביע בפעם הראשונה", אומר אופיר פלג, תלמיד כיתה י"ב מהיישוב אפרת ויו"ר מועצת התלמידים והנוער במחוז ירושלים.

"כחבר מועצת נוער אנחנו עוסקים הרבה בעידוד של הצבעה. אנחנו אוהבים להיות מעורבים ומחוברים לשטח, משפיעים. בעיניי חשוב לממש זכות פוליטית, וסוף־סוף יש לי את הזכות. אני זוכר שכילד קטן ניסיתי להתערב בבחירות של ההורים".

בני הנוער, בעיניו, הם מכפיל כוח: "הקולות של בני נוער - בפריפריה או במרכז, ביישוב גדול או במועצה קטנה - שווים יותר, כי הם גוררים אחריהם אחרים, וככה הרבה בני נוער יוצאים להצביע. כך גם המועמדים מבינים שאין להם ברירה, הם לא יכולים להתעלם מאיתנו וחלקם אפילו מקיימים חוגי בית לבני נוער. עם זאת, יש רשויות שלא נותנות את המקום לבני הנוער סביב שולחן מקבלי ההחלטות".

אופיר, השני מבין ארבעה אחים, הרחיב את לימודיו בתיכון ללא פחות מארבע מגמות ובהן משפטים, ארץ ישראל וציונות דתית. הוא גם לומד משפטים באוניברסיטה העברית, והיה רוצה לעשות שינוי גדול באופן שבו פועלת מערכת החינוך: "תחום החינוך לא מקבל מספיק יחס וחשיבות. בתי הספר תקועים, מלמדים נושאים שלא רלוונטיים לחיים שלנו בשום צורה, וזה בא על חשבון תחומים אחרים כמו חינוך פיננסי, חוסן נפשי וכישורי חיים. יש הרבה מה לעשות ולשפר כדי שהחברה הישראלית תיראה הרבה יותר טוב".