בין ביידן לימין הקיצוני: נתניהו חייב את גנץ ואיזנקוט כדי לאזן את ההחלטות

בעיני המתבונן מן הצד נוצר הרושם שנתניהו מתאמץ מאוד להביא לכך שהמחנה הממלכתי, ובראשו גנץ ואיזנקוט, תזרוק את המפתחות ותפרוש מן הממשלה. הוא לא מתייעץ איתם בהחלטות קרדינליות כמו המשלחת לקהיר, לא קורא להם אל הבור לעקוב אחר מבצע החילוץ, מתעקש על הכבדת נטל השירות הצבאי על הסדירניקים ועל המילואימניקים, וכמובן - דוחה על הסף את יוזמת הנשיא ביידן להסדר אזורי.

לכאורה, ברור מדוע נתניהו פועל כפי שהוא פועל. מטרתו היא לחזק את הבייס ולהדק את קואליציית ה־64 שלו. האמת טיפה יותר מורכבת: גם אם לא יודה בכך, נתניהו זקוק לגנץ ולאיזנקוט לצידו כדי לנטרל את ההשפעה הקיצונית מימין.

פרישה של גנץ ואיזנקוט תביא להשתלטות של גורמים קיצוניים על ההחלטות ולא תפיל את נתניהו או תקדם בחירות. גם הסקרים המחמיאים מעניקים להם רוח גבית לבלוע ולהישאר. הציבור ברובו רוצה אותם ליד נתניהו.

לצד ההשפעה על ההחלטות בקבינט המלחמה, גנץ ואיזנקוט מעריכים שיוזמת ביידן לגבי מדינה פלשתינית אינה דברים בעלמא. הנשיא האמריקני נחוש להוביל מהלך שיקרב את סעודיה ויביא לשורת בריתות צבאיות ואזרחיות באזור, כולל החזרה של מדינה פלשתינית לשולחן הדיונים, השבת כל החטופים ובעיקר הרחקת השפעה סינית מהאזור. ראשי המחנה הממלכתי רוצים להיות בשטח כשההחלטה הזאת תידון ברצינות בממשלה, ולמנוע את ה"לא" הצפוי.

הם רוצים להוביל מהלך שיאמר: כן, אבל. לא לטרוק את הדלת בפני ביידן, שנמצא בשנת בחירות, ולא להשיב בשלילה לאפשרות של יחסים עם סעודיה. ואם המשמעות היא שידוד מערכות מול הרשות הפלשתינית - חייבים לבחון זאת לעומק, ובמקום להתנגד לכל מהלך, להביא רעיונות יצירתיים שיבטיחו את ביטחונה ואת שגשוגה של ישראל. נזכיר שנתניהו התחייב שיביא הסכם עם סעודיה, וכשאמר זאת אז - ידע מה המחיר. לארה"ב ולנשיא ביידן מגיעה הכרת הטוב על כל מה שהרעיפו עלינו מאז 7 באוקטובר, ולא דחייה של היוזמה שלהם. זה גם נכון וגם מתחייב מתוך אחריות לאומית לגורלנו כאן.

לאחר יותר מארבעה חודשי לחימה וקורבנות רבים, הגיע הזמן שממשלת ישראל תשב לדיון אמיתי ורציני בשאלת היום שאחרי. טבח 7 באוקטובר, 134 חטופים שעדיין ברצועה, מאות אלפי מפונים ללא פתרון, ותחושת הנרמול המסוכנת של המצב - כל אלה מחייבים דיון עמוק, שכותרתו תהיה: פנינו לאן? ממשלת ישראל לא יכולה להיות "דובי לא־לא" ולהתחמק מהנושא, וגם לא יכולה להרשות לעצמה להיות שבויה בידי גורמים קיצוניים שרוצים להתיישב בעזה, ושלא ירחק היום שבו ירצו להתיישב גם בדרום לבנון.