חרף המצב הביטחוני: יש להבטיח שתוצאות הבחירות ישקפו נאמנה את רצונם וטובתם של התושבים

יש לנקוט בצעדים כדי לצמצם את ההשפעות השליליות של המלחמה על הבחירות המקומיות • בתקופה בה יש בולטות לנושא הביטחוני, יש נטייה לבחור על סמך כישורים ביטחוניים, מה שיכול להשפיע על אופי הבחירה

"לאופן ניהול הרשות המקומית יש השפעות גם על חיי אדם", צילום: יהושע יוסף

הבחירות לרשויות המקומיות הנערכות לראשונה בעיצומה של מלחמה קשה ואכזרית בעקבות האסון שקרה ב-7 באוקטובר מחייבת נקיטת צעדים כדי לצמצם השפעות שליליות. לצד ההיבטים לוגיסטיים בכל הנוגע להבטחת הליך בחירות תקין ישנם היבטים במישור הערכי שנועדו להבטיח שתוצאות הבחירות אכן ישקפו נאמנה את רצונם וטובתם של התושבים.

שר הפנים ארבל: "נערכנו לכל האפשרויות ותרחישי הקיצון" (ארכיון) \\ יוני ריקנר

הוראות החוק מעניקות לראש הרשות המקומית ולחברי המועצה סמכויות נרחבות בעלות השלכות כבדות משקל על חיי הפרט, החברה והמדינה. בין היתר, בתחום קביעת התקציב, העסקת עובדים, רישוי עסקים, נושאי חינוך, תרבות, וסביבה שמעצבים את חיי הקהילה ואת איכות החיים של התושבים.

תחום הנדל"ן ופיתוח היישוב הם גורם מרכזי נוסף המושפע מזהותה של ראש הרשות המקומית וחברי המועצה שבאופן אוטומטי מתמנים כחברי מליאת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. ההחלטות שהם מקבלים עוסקות בהקמת יחידות דיור, מבני ציבור, אזורי מסחר, תעשיה ותעסוקה שמשפיעות ישירות על חיי התושבים ועל ערך הנכסים שבבעלותם.  

לצד התפקידים המסורתיים במישור הממלכתי והמוניציפלי אנו עדים למגמה גוברת בה הרשויות המקומיות מבצעות יותר ויותר תפקידים חדשים. חלקם נובעים בשל שינויים טכנולוגיים כדוגמת מערכות המחשוב והסייבר וחלקם בשל יוזמה מקומית או אוזלת יד של השלטון המרכזי כדוגמת השיטור המקומי.

הבחירות לרשויות המקומיות (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ'

במציאות הביטחונית של ישראל לאופן ניהול הרשות המקומית יש השפעות גם על חיי אדם. המצב בו העורף מהווה חזית במלוא מובן המילה מחייב את ההנהגה הפוליטית המקומית להחלטות קשות המעוררות דילמות מורכבות בעלות השפעה בתחומים רבים במישור המקומי והארצי לרבות על בריאותם וביטחונם האישי של התושבים. מכאן מובנת החשיבות הרבה שנודעת לבחירת המועמדים המתאימים ביותר, בעלי תחושת שליחות ציבורית ויכולת אישית ומקצועית לבצע את תפקידם בעתות רגיעה ובמצבי חירום. בראייה מחושבת, האינטרס של התושבים מכוון אותם לבחור את המועמדים שיש ביכולתם לנהל את ענייני הרשות המקומית בצורה הטובה ביותר.

אלא שלצד שיקולים אלו מתעוררות דילמות בשל המתח הקיים לעתים בין מרכיב ההתאמה של המועמדים לבין שיקולים אישיים, משפחתיים, אידיאולוגיים, מפלגתיים וכדומה.

בחירות לרשויות המקומיות בבת-ים (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

מחקרים שבדקו את הגורמים שמשפיעים על הבוחר מצביעים על מרכיב הרגש כגורם בעל ההשפעה הרבה ביותר. נמצא כי על פי רוב "ברגע האמת", כאשר מתעוררת סתירה בין ההיגיון לבין הרגש, גובר מרכיב הרגש. התנהגות זו, יכולה להסביר את הפער בין תוצאות הסקרים לבין תוצאות האמת. הניסיון מלמד שבמקומות בהן קיימת בולטות לנושאים ביטחוניים קיימת נטייה לתת משקל גבוה יותר לכישורים של המועמדים בתחום הביטחוני. נטייה זו מוסברת כצורך בסיסי לבחור במי שנתפס כמתאים יותר לתת מענה לביטחון האישי והקבוצתי על משקל הממרה העממית "החיים לפני איכות חיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר