"מי כמוני יודעת מזה כל שניה שעוברת שם" כך כתבה היום (ראשון) שני גורן שחזרה מעזה, לחברתה ארבל יהוד שעדיין נמצאת בשבי.
שני ששוחררה בפעימה השביעית של עסקת החטופים, ב-30 בנובמבר, חושפת לראשונה מעט ממה שעבר עליה מאז 7 באוקטובר. "לאט לאט התחיל לחלחל לי מה קורה בחוץ. התפללתי שהכל יהיה בסדר ואלינו לא יגיעו. כל הזמן שם הייתי בטוחה שאת בסדר כי יש לכם מנעול טוב. בממ"ד ושאין סיכוי שהצליחו לפתוח לכם את הדלת. במהלך החטיפה והסיבוב בקיבוץ ראיתי את הזוועות אבל לא ראיתי את הבית שלכם פתוח או שרוף. מסתבר שלקחו אותי הרבה אחריכם ולא ראיתי שהחלון פתוח".
כל שניה כמו נצח
"ארבלי שלי, כמה חיפשתי אותך. בכל מקום שאלתי עליך. לא משנה כמה מקומות עברתי. אף אחד לא אמר שאתן שם. כשאמרו לי שאני משתחררת שאלנו כמה וכמה פעמים אם יש עוד בנות בגילי או נשים ואמרו לנו שלא" כתבה. "יצאתי בראש שקט מצד אחד ומצד שני במחשבות בלתי פוסקות על איזה זוועות אני עומדת לגלות שקרן, כי הידיעה שאני קיבלתי שם בשבי היא שרק 150 ניצלו מניר עוז והם באילת".
כשחזרה מהשבי הדבר הראשון שבדקה היה מה קורה עם חברתה. "לצערי התגלה לי שגם אתם נחטפתם. משהו נשבר אצלי בלב באותו הרגע. מקווה שאתם בסדר ושהשומרים שלכם דואגים לכם לאוכל ולדרך להעביר את הזמן שם. מי כמוני יודעת מזה כל שניה שעוברת שם, כמה שהיא מרגישה כמו נצח.
"מחכה שתחזרי ושכל שאר החטופים יחזרו כדי שאולי אצליח להרים את עצמי ולהתחיל לתפקד במציאות הנוראית שחזרנו אליה. מקווה שאת ביחד עם אריאל ודולב ואתם נותנים כוחות אחד לשני ושאתם לא לבד. אמן ותהיה עסקה בקרוב ותחזרו אלינו כמה שיותר מהר! כי אי אפשר ככה יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו