לפני כחודשיים פנה איש עסקים מוכר לראשי המועצות ביו"ש וסיפק להם אולטימטום – או שתאפשרו להכניס פועלים פלשתינים לחנויות שלי, או שאני סוגר את כולן. האיום עבד, ופועלים עובדים כעת ברשת שבבעלותו. אך זהו היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל ומלמד על הדיסוננס - אף אחד לא רוצה קשר לפלשתינים, אך אנו תלויים בהם.
מאז תחילת המלחמה חל סגר על יו"ש וקיים איסור על העסקת פלשתינים. בתוך תחומי הקו הירוק האיסור הוא הרמטי ומוחלט בהוראת הקבינט המדיני־ביטחוני, ואילו ביו"ש ישנן הוראות מחמירות להעסקת פלשתינים, מה שמאפשר את חזרתם לאזורי תעשייה שבהם אין אינטרקאציה עם ישראלים מן השורה מלבד מעסיקיהם ומאבטחים.
מחאת פועלים פלשתינים במעבר תרקומיא נגד הרפורמה במשכורות // רשתות ערביות
למרות שעברו כמעט ארבעה חודשים מאז פרוץ המלחמה, אין שום שינוי בהחלטות בנוגע להעסקת פלשתינים. משיחות עם גורמים בכירים בממשלה עולה כי אמנם יש דיונים באשר ליום שאחרי, אך אין שום צפי לקבלת החלטות בפועל. "אנחנו לא נגד העסקת פלשתינים", מפתיע אחד הגורמים, "אנחנו נגד העסקתם בזמן מלחמה".
אמירה זו חשובה במיוחד, מכיוון שהיא מסמלת את שתי הגישות השונות שיש בממשלה. מצד אחד, הגישה של שר הכלכלה ניר ברקת שמבקש להביא לישראל 170 אלף פועלים זרים כדי לנתק את כלכלת ישראל מהתלות בפלשתינים. הוא סבור כי ניתן לצאת ליוזמה שכזו בתוך זמן קצר.
יוזמתו של ברקת תקועה כרגע מכיוון שאין החלטה בעניין בממשלה. לא מעט ישראלים מאמינים שיש לקדם את הגישה הזו ולנתק כל מגע עם הפלשתינים כמסקנות מ־7 באוקטובר.
מצד שני, יש גישה של גורמים אחרים בקבינט שסוברים כי אין לנתק את הפלשתינים מישראל מכיוון שהדבר עלול לסכן את היישובים ביו"ש בטווח רחוק. בינתיים הם דוחים את ההחלטה על הפועלים ל"יום שאחרי" - שהוא כרגע תיאורטי לחלוטין. חוסר ההחלטה פירושו בפועל גזר דין מוות לעסקים בתחומים נרחבים.
"מה שהיה הוא לא מה שיהיה"
ישנם לא מעט גורמים שסוברים כי אין מקום להמשיך להמתין וכי יש לקדם תוכנית שתאפשר כניסה של פועלים בצורה מוסדרת ומאובטחת. "כולם מבינים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, אבל אפשר למצוא פתרונות. פעם היה עומד בצומת מרכזי אוטובוס שבו מאבטח שבדק את הפועלים ואז נכנס לאתר בנייה או שדה מאובטח בתוך ערי ישראל ללא מגע עם התושבים. אין סיבה לא לעשות זאת גם עכשיו. אם נמתין עוד - נחזור למצב הבעייתי שהיה בגלל לחצים מבחוץ או מבפנים".
ענף הבנייה, למשל, מוקפא כמעט לחלוטין כבר ארבעה חודשים ומי יודע לעוד כמה זמן, וישנם עסקים בתחומים אחרים שמדווחים על קריסה מוחלטת. דוגמה למצוקה ניתן לראות באחד מיישובי יהודה ושומרון, שם ניתן להכניס פועלים בתנאים נוקשים במיוחד. באתר הבנייה מתחו היזמים גדר חדשה בגובה שלושה מטרים, שמפרידה בין היישוב לאתר, כדי להמשיך להעסיק פלשתינים. העלות של הגדר היתה אסטרונומית, אך האלטרנטיבה היא המשך הקפאה. "זו הקפאת הבנייה הארוכה ביותר מאז ימי אובמה – והפעם אנחנו עשינו את זה לעצמנו", הגדיר זאת קצין בכיר בצה"ל.
מעגל העוני מעבר לפינה
עשרות עסקים נסגרו ברחבי יו"ש כתוצאה מהמלחמה, ועוד עשרות בסכנה מוחשית. בבנימין, לדוגמה, אומרים בעלי עסקים שאיסור הכנסת הפועלים ליישובים ולאזורי תעשייה פרונטליים מאיים על משפחות רבות שעלולות להיכנס למעגל העוני ולהגיע לקריסה של עסקים.
ראשי הרשויות ביו"ש ובישראל עומדים בפני דילמה כמעט בלתי אפשרית. מצד אחד בעלי עסקים קובלים על קריסה, ומנגד תושבים דורשים שלא להכניס את הפועלים לתוך היישובים והערים. ביו"ש ראשי הרשויות הם אלו שמחליטים באופן חד־משמעי אם להכניס פועלים, בערי ישראל הם אלו שיחליטו אם להפעיל לחץ על הממשלה בנושא.
מפחדים על הכיסא
לא מעט מגורמי המקצוע סבורים כי אחת הבעיות הגדולות היא הבחירות המוניציפליות. עד 27 בפברואר ראשי רשויות לא יכולים להרשות לעצמם להילחם בשביל להכניס פועלים פלשתינים מכיוון שהדבר עלול לסכן את ניצחונם בבחירות. חלקם אף אומרים זאת בפירוש: "תנו לנו לעבור את הבחירות".
לאחר הבחירות ייתכן מאוד שנראה לחץ גבוה יותר מצד הבכירים ברשויות שהשתחררו מאימת הבוחר. "ראשי המועצות לא מצליחים כרגע לעמוד בלחץ. תראה אחרי הבחירות איך פתאום הפועלים הפלשתינים יחזרו לעבוד", אומר בכיר ביו"ש. "בסוף אין משהו אחר".
את בעלי העסקים החשבונות הפוליטיים האלו לא מרשימים. "מאות בעלי עסקים ואלפי עובדים עומדים על סף תהום והשלכות כלכליות שיפרקו לנו את העסק, את הזכות לפרנסה, את הבריאות, ובמיוחד את המשפחות שלנו", אומר אחד מבעלי העסקים.
"התושבים חייבים להפנים שבמשך שנים מדינת ישראל עודדה והרגילה לעבודה מול פועלים פלשתינים. בהיעדר פתרון הולם אי אפשר לעצור את הכל ולפגוע בפרנסה של כולם. הבית שאנחנו מקימים על סף סיום, ואיסור הכנסת הפועלים גורם לנו להפסד כלכלי משמעותי וסכנה להיכנס להגדרה של משפחה מעוטת יכולת".
סכנה ביטחונית
להכנסת הפועלים הפלשתינים יש גם היבט ביטחוני נרחב. יש קונצנזוס בקרב גורמי הביטחון כי יש למצוא דרך כדי להחזיר את הפועלים לישראל מכיוון שהכלכלה הפלשתינית נמצאת כרגע בקריסה חופשית, דבר שעלול לדרדר את השטח, הם מאמינים, לכאוס מוחלט. "אנחנו רגע מהתפוצצות מוחלטת", סוברים גורמים ביטחוניים. "העוני והמצב מאפשרים לגורמים אחרים, כמו איראן וחמאס, להיכנס לוואקום, ויהיו בסוף אנשים שיצליחו להשפיע עליהם".
כבר לפני כמה שבועות פורסם על פיילוט להחזרת הפועלים הפלשתינים לערי ישראל, גם בשל ההיבט הביטחוני, אך כרגע נראה ששום דבר לא מתקדם. לדברי הגורמים הביטחוניים, "יש הרבה דרכים לצמצם את הממשק הישראלי עם הפועל הפלשתיני, אבל כדי לעשות זאת צריך להתקדם ולעבוד. כרגע אין שום החלטה, והמצב רק הולך ומחמיר - גם בהיבט האזרחי וגם בהיבט הביטחוני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו