להתחיל מבראשית: בקיבוץ בארי חתמו השבוע על אמנה פוליטית-חברתית חדשה

משפחות שכולות, עיתונאים, מילואימניקים, רבנים, ישראלים מכל קצות הקשת הפוליטית, אנשים שכאב להם אז ושיכאב להם גם שנים ארוכות קדימה, אבל בעיקר אנשים שאוהבים את הארץ - כל אלה באו השבוע לקיבוץ בארי כדי לקחת בטקס החתימה על "אמנת בראשית – שמבקשת לקבוע כמה הסכמות רחבות בחברה הישראלית של אחרי ה-7 באוקטובר.

"אנחנו צריכים להיות ראויים לקורבן הזה, כי אם לא - למדינה הזאת לא תהיה תקומה", אמר באירוע חיים ילין, ח"כ וראש מועצה בעברו. "הקהילה צריכה להיות יותר גדולה, של כל עם ישראל, ללא שנאה ויריבות, רק בטוב, לא להתייחס לרעש הלבן".

מלחמת חרבות ברזל פרצה בתקופה קשה של פילוג חסר תקדים בישראל, שגרם לאויבינו לחשוב כי זוהי שעת כושר להכרעת הרוח הישראלית. ההתגייסות וההתלכדות רבת העוצמה של החברה הישראלית על כל חלקיה, כפי שבאה לידי ביטוי בחזית הלחימה ובעורף, מוכיחה כי האויב טעה טעות מרה. לדברי המארגנים, "לא נחזור לימי הפילוג והקיטוב, ויותר מזה - המאורעות מחייבים אותנו לאתחל את התודעה הלאומית שלנו, ביחד".

ילין ליווה את הקבוצה בסיור בין הריסות הקיבוץ, סיפר את הסיפורים הכואבים כדי שלא נשכח, אך בד בבד ניסה למצוא בעזרת המילים את הרגעים המאחדים: "צריך לעבוד על התיקון. זה כמו זוגיות, צריך לעבוד ולא רק לדבר".

דניאל וייס, בנם של שמוליק ויהודית, שר את השירים האהובים על הוריו שנספו: את "אני גיטרה" שר לאביו, שאהב לשמוע אותו מנגן, ולאמו הקדיש את שיר ההמתנה בטלפון שלה - "עוף גוזל". הנוכחים התקשו לעצור את הדמעות.

ארבעה עקרונות פעולה

לאמנת "בראשית" ארבעה עקרונות פעולה עיקריים שאותם הציג הרב תמיר גרנות:

א. שיח מחבר בין חלקי העם המבוסס על הקשבה וכבוד, תוך הצבת גבולות ברורים לשיח הציבורי ודחיית דה־לגיטימציה של מגזרים וקבוצות אידיאולוגיות שונות.

ב. מתן אמון מחודש של העם בהנהגה. "אנו קוראים לקביעת מועד מוסכם לבחירות במהלך השנה ובהתאם למציאות הביטחונית. נתמוך בכל הנהגה אשר תקים ממשלה רחבה, מחברת, הכוללת את חלקי העם השונים".

ג. שמירה על עקרון הממלכתיות והשארת צה"ל מחוץ לכל מחלוקת.

ד. כינונם של יסודות החברה רק בשותפות ובהסכמה. שינויים הנוגעים ליסודות בהסכמה לאומית רחבה ולא באופן חד־צדדי, הקמת מועצה ציבורית של אנשי רוח וחזון ושל מומחים שאינם פוליטיקאים, שהרכבה ייתן ביטוי לחלקי העם השונים.

תיקון 2024

בתום החתימה התלווינו לאנשי מילואים שהתאגדו בקבוצת "תיקון 2024". חלקם לוחמים ביחידות מובחרות וחלקם תומכי לחימה, אך לכולם רצון לשינוי אמיתי. הם צעדו את כל הדרך הארוכה מבארי עד אופקים (כחמש שעות הליכה) כדי להיפגש עם תושבי העיר שנפגעו ולשמוע אותם. בדרך לשם, בליוויו של ילין, עצרנו לכוס קפה שחור בפרדסים הסמוכים ודיברנו על הרצון לתקן.

דוד שרז: "כל מי שחושב שישראל תוכל להמשיך להתגלגל בכיוון הנוכחי מבלי שיקרה תיקון בקרוב הוא נאיבי. יש לנו יותר מ־100 אלף פליטים בארץ שמתגעגעים לבית שלהם. יש לנו משפחות של חטופים שהלב שלהם מתפוצץ עוד שנייה. יש לנו גם המון אנשים שאינם שבעי רצון מניהול הלחימה, וכל הדבר הזה מבעבע".

"עכשיו יש הזדמנות לכנסת שלנו להוביל אותנו לחוף מבטחים, להעיף את האוויר הרע והרעיל הזה ולהגיד לנו: 'חבר'ה, אנחנו קובעים מועד לבחירות והמנדט צריך לחזור לעם'. הממשלה שלנו נולדה לפני ה-7 באוקטובר, נכשלה בתפקידה - והמנדט הזה צריך לחזור לעם בצורה סדורה. זה לא צריך להיות מחר בבוקר, אבל שיקבעו מועד כדי שב־7 באוקטובר 2024 תהיה פה כנסת של שינוי־תיקון רחבה'".

יצחקי גליק: "עשינו מספר לא מבוטל של ימי מילואים במלחמה הזאת, וכל אחד מאיתנו קיבל את ההחלטה כבר בהתחלה כשהוא נכנס למערכה כדי להגן על הבית. זה כלל סיכון גדול. הסיכון ב־100 ימי מילואים גדול בהרבה מלהיכנס לשדה הפוליטי. אנחנו מוכנים לקבל את זה על עצמנו, כדי לעשות את התיקון הגדול לעם שלנו".

עומרי אלקבץ, בן 28, מדגיש גם הוא את העובדה שכוחות חדשים וטובים צריכים למצוא את עתידם בפוליטיקה כדי להבטיח עתיד טוב יותר. "התשתית שאנחנו צריכים לייצר פה בארץ היא כזאת שבה האנשים הטובים יגיעו לנקודות מפתח. הדור הצעיר שהלך למילואים הוא זה שצריך ליצור את התנאים לכך. אינקובטור של אנשים שרוצים לעשות טוב ולתקן. להחזיר את התמימות לנקודה שבה אני אצפה בטלוויזיה עם ילדיי, אראה מנהיג ציבור ואגיד: 'כאלה אני רוצה שתהיו".