"עשית הכל בדבקות במטרה שאי אפשר היה שלא להעריץ אותך": מאות ליוו את רס"ם (במיל') יאיר כץ בדרכו האחרונה

המונים ליוו היום (רביעי) בדרכו האחרונה את רס"ם (במיל') יאיר כץ ז"ל, אשר הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. כץ, בן 32 מירושלים, לחם בגדוד השריון 87, שבחטיבת המחץ (14). הוא הצעיר מבין שלושה אחים, בוגר תואר ראשון במדעי המחשב מ"המכון הטכנולוגי HIT" שבחולון, ועד למלחמה עבד בהייטק, בחברה רפיד.

ב-7 באוקטובר גויס רס"ם (במיל') יאיר כץ למילואים וכשהחל התמרון, הגדוד בו שירת לקח חלק עצים בתמרון הקרקעי בעזה. הוא היה צפוי להשתחרר משירות המילואים בקרוב, עם סיום הפעילות של הגדוד בו לחם ברצועה.

הוא נהרג מפגיעת טיל RPG, שנורה לעבר הטנק שלו, במרחב החוף הצפוני. ציר שמוחזק על ידי צה"ל מאז החל התמרון, וכן מאז סיום התמרון בצפון הרצועה. 

אמו של כץ ז"ל, עדנה, אמרה: "אני שומעת את כל מה שכולם אומרים ובעצם, זה בדיוק כמו שאני כתבתי אין כאן שום דבר שונה אני בכל זאת, יאיר עכשיו אתה למעלה איתם עם כל האוהבים וכל האנשים שדאגת להם והיית שם בשבילם ברגעים הקשים. אני רוצה להאמין שקיבלו אותך שם למעלה מלאכי שרת. צדק ואמת הובילו אותך בכל מעשיך עד שלפעמים חשבתי שאתה נאיבי יאיר, היית האור של החיים שלנו ואני בטוחה שתמשיך להאיר לנו שם מלמעלה. קשה להאמין שלא תיכנס יותר הביתה עם החיוך השובה לב שלך עם הכלב ברוס. יאיר תחסר לנו תמיד נזכור ונאהב אותך תמיד בן יקר".

אחיו יואב ספד לו בבכי: "לפעמים זה הרגיש כאילו מבחירה הוא לוקח את הדרך הקשה והארוכה בכל משימה וכל החלטה שהוא לוקח על עצמו ובגלל זה כל הישג שלו ראוי להערכה פי כמה. הוא הציל את עצמו מכת ה"ברסלב". אחרי שנתיים בלי לימודים הספיק לסיים את כל הבגרויות. עם הגישה -  שלו אחרי שכבר קיבל אישור שחרור מצה"ל, הוא הפך עולמות והתגייס להיות לוחם בשריון. יאיר סיים שלוש שנים בסדיר ועוד 13 שנים במילואים. כל מי שמכיר אותו פה יודע שכלום לא בא לו על מגש של כסף למרות שהוא היה חכם, יפה וחזק". על כל זאת אמר לו אחיו בדברי הפרידה "תמיד הערכתי אותו יותר כי הוא לא נכנע לקשיים, הוא אימץ אותם והביס אותם פעם אחר פעם".

עוד ספד לו יואב כך: "יאיר, גיל ואני גויסנו ביום הראשון של המלחמה אנחנו מגויסים עד היום. יאיר הלך לדרום וגיל ואני לצפון גם פה הגורל זימן לו את הדרך הקשה, גם פה הוא לא התלונן פעם אחת לא על חוסר הוודאות והפחד של תחילת המלחמה, שישן על הטנק בשלושת השבועות הראשונים, עשרות שעות קלסטרופוביות רצופות. הוא אימץ את הקושי ואת האתגר, הכיר את הסכנות והסיכונים והלך למולם בראש מורם כמו שתמיד עשה כל החיים שלו. יאיר הוא גבר שבגברים שלא אהב לשדר חולשה, שהתעקש לעשות דברים בדרך שלו ולעשות רק מה שהוא מאמין בו. זר לא יבין זאת לא את ההתמודדות עם האי ודאות, הפחד, הגעגוע לבית אני מקווה שהעם שלנו ידע לקחת מהענווה והמסירות שעשרות אלפי לוחמים מפגינים לילות כימים. אני מקווה שלא נעריץ  רק אקזיטים ונזכור בזכות מי אנחנו חיים פה גם בשנת 2024".

מפקד הפלוגה, רס"ן נתן, שפיקד על רס"ם (במיל') יאיר כץ ספד לו כך: "אני עומד כאן יחד עם משפחתך, יקיריך, חבריך, מפקדיך המומים וכואבים את נפילתך בטרם עת. התגייסת לחיל השריון כלוחם ולאורך כל שירותך ביצעת את תפקידך בצורה הטובה ביותר, אל כל המשימות אשר נקראת בסדיר ובמילואים וראית בעשייתך חשיבות עליונה. בחרת להתקדם וכך השפעת על הלוחמים והמפקדים כאחד. לפני כארבע שנים בעיצומה של מגפת הקורונה הכרנו - אתה ואני.  ניתן היה להתרשם כי אתה לא מסוג החיילים שהייתי צריך להשקיע בהם יותר מידי: כל דבר שביקשתי קרה בשקט ובצניעות, תמיד שעפת למצוינות פעלת מתוך תחושת שליחות ורוח התנדבות עמוקה".

עוד אמר מפקד הפלוגה בדברי ההספד: "היית אדם מיוחד סמכתי עליך בעיניים עצומות ותמיד ידעתי שלכל משימה שתידרש ולכל צו שיוצא אתה תגיע תמיד חשבת על הכול. כל התכונות שלך הפכו אותך לדמות אהובה ומשמעותית, היווית דוגמה אישית לכל אדם יאיר, בלכתך איבדנו אדם יקר, לעד נזכור אותך ואת הליכותיך ממשיך ללכת בדרך אותה התווית לנו בדרכך ייחודית, השקטה ובעיקר הפרקטית לא לדבר, לעשות".

סגן מפקד הפלוגה, סרן אלעד, שנפצע גם הוא בתקרית בה נפל רס"ם (במיל') כץ ז"ל ספד לחברו: "יאיר היקר, אני בכלל לא מאמין שאני בסיטואציה הזאת. אני מבטיח לך שאני לא אבכה, כי אני יודע שזה יעצבן אותך. מהרגע הראשון שפגשתי אותך במילואים, ראיתי בעיניי גבר גבר, מפוצץ בערכים, חכם, איש שיחה, והיית לנו בצוות, לכולנו, ממש כמו אח גדול, ולא רק בגיל. אנשים היום אומרים לי שאנחנו נראים אותו דבר, ממש אחים, וזה תמיד החמיא לי. לנצח אני אזכור ואזכיר אותך, את שמחת החיים שלך".

סרן אלעד הוסיף לומר בהספדו: "איך שתמיד הצחקת אותנו בטנק ברגעים שכולם הכי מבואסים, שמחנו לעשות את המשימה, לא משנה מה הייתה. תמיד דאגת ועזרת לי. אתה תמיד היית שם, לעשות את הנסיעות הארוכות, ללוות אותי, ומעולם לא השארת אותי לבד. כשראית את הרוח שלי נשברת, במקום להיות חייל שבוז שאומר יאללה בוא נלך הביתה, בחרת בדרכך צנועה להרים אותי. אמרת לי, יאללה עכשיו בוא ניתן בראש למשימה הבאה. אני אדאג שלחתכך, לא תהיה לשווא. אדי ואני חזקים, ונשאר כך. מכל חייל שהיה לי בדרך, אני לוקח משהו אחד קטן איתי. ממך אני לוקח את הדמות של המאצ'ו, הגבר גבר הצנוע, שתמיד מדבר בגובה עיניים. אני אוהב אותך לעד".