מחכים לאסון הבא? עיריית ת"א סירבה להצעת פשרה של בג"צ לבחון מיגון לתושבי דרום מזרח העיר

שישה תושבים הגישו עתירה לביהמ"ש העליון נגד העירייה ופיקוד העורף בטענה להיעדר אמצעי מיגון תקניים • "תפקיד פיקוד העורף הוא למפות ולהחליט איך למגן את העיר ותפקיד העירייה לדאוג לתושביה" • עיריית תל אביב: "אין את המשאבים והתקציב לטובת העניין"

תושבי דרום מזרח תל אביב עם תנועה ישראלית והועד למיגון בכניסה לבית המשפט העליון . צילום: תנועה ישראלית.
"ללא מיגון ומופקרים":טענות תושבי שכונות דרום מזרח העיר בנוגע להיעדר מיגון ביחס לשאר השכונות

הדירה שנפגעה מרקטה בת"א, היום // צילום: כוחות כיבוי אש והצלה

הבוקר, כאמור, התקיים דיון ראשון בבג"צ בעתירה, שהגישו שישה תושבי דרום-מזרח תל אביב נגד עיריית תל אביב ופיקוד העורף. העתירה הוגשה לאחר שתושבי כפר שלם פנו לח"כ לשעבר יובל צלנר ולוועד למיגון דרום מזרח תל אביב ויפו בטענה להיעדר אמצעי מיגון תקניים באזורים אלה של העיר. אליהם הצטרפה תנועה ישראלית ויחד פנו בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין אוהד יאראק ודניאל טלמון ממשרד מ. פירון.

"תפקידה של העירייה לדאוג לחיי תושביה"

בעתירה טוענים הוועד למיגון יחד עם תושבי השכונות ותנועה ישראלית כי בשכונות כפר שלם, ידידיה, הארגזים ועזרא, קיימים עשרת אלפים בתי אב הנתונים לפערים משמעותיים, עד כדי מחסור מוחלט במיגון מפני ירי רקטות.

בניין שנפגע מרקטה בתל אביב, צילום: קוקו

לטענתם, זהו המצב גם בשכונות סמוכות נוספות כמו יד-אליהו, התקווה ויפו, בהן אזורים שלמים ללא ממ"דים ומקלטים, ובחלק ניכר מהבתים גם אין אמצעי מיגון משניים שנקבעו על ידי פיקוד העורף, כמו חדרים פנימיים או חדרי מדרגות.

"התפקיד של פיקוד העורף הוא למפות ולהחליט איך למגן את דרום מזרח העיר", טען הבוקר בדיון עו"ד יאראק. "תפקידנו לא להקל על העירייה. תפקידה של העירייה לדאוג לחיי תושביה גם כשזה לא פשוט. אפשר למצוא פתרונות זמניים, להניח מיגוניות במקומות ציבוריים והם לא יישארו שם לנצח.

אין משאבים ואין תקציב

שופטי בית המשפט העליון ניסו לברר מול עורכי הדין של עיריית תל אביב האם נעשתה בדיקה מקיפה לעניין טענות התושבים והאם מדובר באזור בעל ייחודיות ביחס לשכונות אחרות בכל הקשור להיעדר מיגון.

רגע הפגיעה בתל אביב // 27 א'

השופט יחיאל כשר אמר בדיון: "בואו נניח שזה המצב – בשטח השיפוט של ת"א יש שכונה נורא מיוחדת (כפר שלם) שיש בה בתי נייר. ואז צריך לחשוב אחרת ולהמציא פתרון אחר. לכן, השאלה כרגע היא האם מישהו בדק שיש שכונה שיש בה בעיה מיוחדת שצריך לפתור באופן מיוחד?"

השופטת יעל וילנר הוסיפה ושאלה את עיריית תל אביב: "האם שקלתם להציב מיגונית או שתיים לתת תחושת ביטחון לתושבים?"

עורכת הדין של העירייה, רות גילצר, השיבה: "שקלנו והגענו למסקנה שזה לא ייתן מענה לצרכים של הרבה מאוד תושבים שגרים בשכונה. אני לא יודעת בכמה תושבים מדובר. אנחנו לא יודעים מה ההיקף של הבנייה הבלתי מוסדרת שם, לכן זה לא פרקטי".

פגיעה ישירה בתל אביב, צילום: ארז לין

השופטת וילנר: "אז מה פיקוד העורף מציע לאנשים בלי קירות, בלי חדר פנימי, לעשות?"

עורכות הדין מיטל בוכמן-שינדל וסיגל אבנון, מפיקוד העורף, השיבו: "ההמלצה היא למצוא מבנה בטון. במידה שאין – אין מנוס אלא לצאת החוצה, להיצמד למבנה מבטון ולהיות עם ידיים על הראש".

שופטי העליון הציעו לצדדים פשרה לפיה העירייה תבחן את המצב בשכונות המדוברות ואם אכן קיימת בהן בעיה ייחודית המבדילה אותן משכונות אחרות בעיר, וככל שימצא כי אכן קיימת בהן בעיה ייחודית, תדאג העירייה למצוא פתרונות מיגון מתאימים.

עיריית תל אביב סירבה להצעת הפשרה בטענה שאין לה את המשאבים ואת התקציב לטובת העניין. בעקבות סירובה לבצע בדיקה, בית המשפט ידרש כעת לפסוק ביחס לטענות שעלו בעתירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר