החיילים והחיילות שצה״ל והמשרד לביטחון לאומי מתעלמים מקיומם: דו״ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שני) קובע כי בחלוף כשלושים שנים מאז תחילת יישום ההסדר לשילוב משרתי חובה במשטרה, בשנת 1995, ניכר חוסר התאמה בין תנאי הסף לשיבוץ שוטרי החובה במשטרה, כפי שקבע הצבא, לבין צרכי המשטרה.
חשד: פסיכיאטר רשם לשוטרים ולבלשי שב"ס במסווה מרשמים לתחליף סם (ארכיון) // משטרת ישראל
בנוסף, נמצא כי במשך כ-14 שנים לא נמסרו על ידי השרים לביטחון לאומי דיווחים לוועדת חוץ וביטחון, כנדרש בחוק, על מספר משרתי החובה המוצבים בשב"ס, התפקידים שהם ממלאים והמשימות שהם מבצעים. המבקר חושף כי צה״ל מציב חיילים בשירות חובה במשטרה אשר אינם מתאימים לצורכי המשטרה ולשירות מבצעי במסגרתה.
נתוניהם של חלק ממשרתי החובה, ובהם רמת השליטה בשפה העברית, הפרופיל ורמת הכושר הגופני שלהם, נמוכים באופן העלול להקשות עליהם לבצע את התפקיד. ממצאי הביקורת מעלים כי באופן מתמשך ושיטתי ישנה חוסר התאמה מובנה ומשמעותי של משרתי החובה לביצוע המשימות המוטלות עליהם.
אף על פי כן, שוטרי החובה עדיין משובצים בתפקידים שאינם תואמים את יכולותיהם ומאפייניהם, ובפרט בתפקידים חשובים כסיירים וכמוקדנים. חלק משוטרי החובה מוצבים ביחידות המשטרה שאינן רשומות בצו שירות ביטחון, כגון חטיבת הדוברות והתקשורת ויחידות טכנולוגיות, וזאת ללא סמכות שבדין, וביחידות שונות בשב"ס מוצבים משרתי חובה בתפקידי מינהלה אף ששר הביטחון לא הוציא צו המתיר זאת כנדרש בחוק.
משרתי החובה במשטרה ובשב"ס אינם חיילים לעניין חוק השיפוט הצבאי, ודינם כדין שוטר או סוהר, בהתאמה, גם לעניין הדין המשמעתי. כללי המשמעת מאפשרים לקיים הליך משמעתי גם נגד מי שחדל להיות שוטר או סוהר לאחר ביצוע העבירה. דו״ח המבקר העלה ומצא כי במקרים שבהם מתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית בידי משרתי חובה, המשטרה ושב"ס מחזירים את החשודים בביצוע העבירה לצה"ל בלי להעמידם לדין משמעתי, זאת אף שהדבר אינו מחויב בדין.
כך, בשנים 2022 - 2020 החזירה המשטרה לצה"ל 84 שוטרי חובה, על רקע עבירות שהועברו לחקירת מח"ש, מתוכם 68 שוטרי חובה במג"ב ו-16 שוטרי חובה במשטרה, ושב"ס החזיר לצה"ל באותה תקופה 10 סוהרי חובה על רקע עבירות שהועברו לחקירת יאח"ס - זאת בטרם הוחלט אם להגיש נגדם כתב אישום לבית משפט בשל המעשים המיוחסים להם.
ממועד החזרתם של משרתי החובה לצה"ל, המשטרה ושב"ס אינם עוקבים אחר סטטוס החקירה הפלילית ותוצאותיה, ואינם ממצים את הדין עם החשודים בביצוע עבירה משמעתית, גם לאחר שהנתיב הפלילי הגיע לסיומו, אף שכללי הדין המשמעתי מאפשרים זאת. עוד עלה בביקורת כי לאחר החזרתם של משרתי החובה לצה"ל, לא ננקטים נגדם צעדים משמעתיים כלשהם בצה"ל.
הביקורת העלתה כי במאי 2021 מינה מפכ"ל המשטרה קצין משטרה בכיר שיהיה רשאי להורות על ביצוע בדיקות לגילוי שימוש בסם מסוכן, או החזקתו, בקרב שוטרי חובה במג"ב - אך לא במשטרה. עוד עלה כי נציבת בתי הסוהר לא מינתה סוהר בכיר שיהיה מוסמך להורות על ביצוע בדיקות כאמור. לפיכך, המבקר קובע כי על אף האמור בחוק השיפוט הצבאי, לא מבוצעות בדיקות לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן בקרב משרתי חובה במשטרה או בשב"ס.
יתר על כן, בביקורת נמצא כי משנת 2017, לרופאים בשב"ס המחויבים על פי האמנה בין צה"ל לשב"ס לטפל בסוהרי החובה, אין גישה למידע הרפואי החיוני הדרוש לשם כך, וכי הממשק בין צה"ל לשב"ס אינו יעיל. הביקורת העלתה גם כי חלק משוטרי החובה משרתים ביחידות המשטרה שלא מופיעות בצו שירות ביטחון, כגון בחטיבת הדוברות והתקשורת וביחידות טכנולוגיות, וזאת ללא סמכות שבדין.
המבקר בדק גם את האמנה שבין צה"ל לשב"ס הקובעת כי התמהיל המגדרי של משרתי החובה יהיה 25% נשים ו-75% גברים. באמנה שבין צה"ל למשטרה לא נקבע תמהיל מגדרי, והחלוקה נעשתה על פי הסכמות בין הצדדים שהתמהיל יהיה 40% גברים ו-60% נשים. מנתוני הביקורת מתברר כי בשני הגופים מספר הנשים משרתות החובה גבוה מהשיעור המוסכם שנקבע עם צה"ל, ומספר הגברים משרתי החובה נמוך בהתאמה.
בשב"ס, הפער הממוצע בין מספר משרתות החובה המוסכם ובין מספרן בפועל היה גבוה בכ-8% מהמוסכם, ואילו במשטרה הפער הממוצע של מספר משרתות החובה היה גבוה בכ-12% מהמוסכם. בנוסף, נמצא כי בתחנות ביישובי החברה הערבית או בערים מעורבות תפקיד החיילים אינו מותאם לאתגרים שעימם מתמודדות תחנות אלו, וכי רוב שוטרי החובה שמוצבים במחוז אינם עונים על הקריטריונים המבצעיים הנדרשים לטיפול באירועים שבאחריות התחנות, בשל פרופיל נמוך וכושר מבצעי נמוך.
״הממצאים״, קובע המבקר, ״מעלים באופן מתמשך ושיטתי חוסר התאמה מובנה ומשמעותי של שוטרי החובה לביצוע המשימות המוטלות עליהם״.
עו"ד עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל: "שנים אנו זועקים על הצורך ברפורמה ובשנים האחרונות ליישום המיידי שלה, ונתקלים בגלגלי הבירוקרטיה של הליכי החקיקה, תוך הפקרת הפצועים ללא מתן סיוע מיידי לליקויים הקיימים. עכשיו מראים לנו איך נראית מדינה במלחמה שמתנהגת כמו מדינה בשגרה מנומנמת. הנחשול האדיר של פצועי צה"ל שמגיע לפתחנו מצריך היערכות בזק על מנת לתקן את כשלי העומק באופן יסודי - הן בתשתיות אגף השיקום והן בחקיקת בזק. על הממשלה לקיים את החובה המוסרית והערכית שלה לפצועים ולהעביר החלטת ממשלה כבר בישיבה הקרובה, ליישום הרפורמה באופן מיידי עוד לפני העברתה בחקיקה - זה צו השעה!״.
משב"ס נמסר: "שב"ס מקפיד באופן עקבי להכשיר ולהעצים את המשרתים בארגון, תוך הפקת לקחים מאירועי עבר ולמידת צרכי המשרתים כפי שבאה לידי ביטוי בסקרים פנים ארגוניים, בשיחות פתוחות עם מפקדים ובדוחות מבקרים רשמיים".
"נדגיש כי על פי החלטת שר הביטחון והשר לבל"מ, גיוס משרתי חובה לשב"ס הסתיים באפריל 2023 וכיום, סוהרות חובה אינן משרתות באגפים הבטחוניים. נציין כי עד סוף שנת 2024 יסיימו כלל משרתי החובה בארגון את שירותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו