משפחת יגאל: מיטב (27), נשואה לניר לוזנר (28) כשלושה חודשים, אבל הם בזוגיות כבר יותר מעשר שנים. "התחתנו שבוע לפני שמחת תורה, לא הספקתי לשנות את שם המשפחה - וניר כבר יצא למלחמה". השניים גרים במושב בית שערים שבעמק יזרעאל.
"טסנו לוונציה לירח דבש, היינו שם חמישי-שישי, ובשבת קמנו לכל זה. התחילה סאגה של 'איך חוזרים לארץ' ו'מה עושים שזה יקרה'" - כך זוכרת מיטב את אירועי 7 באוקטובר. "בראשון היינו בארץ, ומיום שני ניר כבר היה במילואים. שום דבר לא הפתיע אותי, אני מכירה את בעלי, אבל קבלת ההחלטות ברמה האישית ואיך מנהלים שגרה לבד - זה תפס אותי קצת לא מוכנה".
איך התמודדת?
"מתרגלים לכל. למדתי להחליף שקע חשמל, וגם תפסתי עכבר (צוחקת). בסוף מייצרים שגרה".
בעודה מספרת על חיי הנישואים החדשים שלה, קשה שלא להתפעם מהמסוגלות של מיטב. "בהתחלה אמרתי לניר שאני מרגישה שהוא אוהב את המדינה שלנו יותר ממה שהוא אוהב אותי, אבל טעיתי - כל מה שהוא עושה זה לדאוג שלי, למשפחה ולחברים שלו יהיה עתיד טוב יותר".
"מודה על הזכות"
הידיעה שבעלה פועל למען מטרה חשובה מחזקת את מיטב, וככל שהשיחה נמשכת כך מציגה הצעירה - שרק לפני רגע נישאה לבחיר ליבה - בגרות והכלה שרק מציאות מלחמתית שכזאת יכולה ללמד. "בשבת האחרונה קיבלתי מניר הודעה, 'אל תהיי בלחץ, אני יוצא למיון, איבדתי תחושה ביד'. כשנפגשנו אמרתי תודה על הזכות שאני יכולה בכלל להסתכל עליו".
אחד מהקשיים שאיתם מיטב מתמודדת הוא היעדר הידיעה כיצד לפעול מול בן הזוג שחוזר הביתה. "את יודעת מה שלחת, אבל לא יודעת מה את מקבלת חזרה", היא מתארת בכאב. "להם יש פלטפורמות ויש הכנה למה שעתיד לקרות להם, אבל אנחנו בעורף לא יודעות מה עתיד לקרות ואיך מתמודדים עם המצב".
בזמן שבן הזוג שלה נלחם בעזה, מיטב יצרה לעצמה שגרה חדשה: "אימצנו כלבה, וניר לא הסכים שהיא תישן איתנו במיטה, אבל עכשיו, כשהוא לא נמצא, שכנעתי אותה לישון איתי. היא מניחה את הראש על הכרית של ניר, ואנחנו מתחבקות בלילה".
עצה טובה
"אין לי עצות, אני בעיקר גאה - ובזה אני נאחזת. ההבנה שיש לנו ברירה לבחור איך להתמודד עם הסיטואציה. הברירה שלאיש שלך יהיה טוב גורמת לך להתגמש, ולפעמים לשים את עצמך קצת בצד. ולכל בני או בנות הזוג שבעורף - דעו שאתם לא לבד, והלוואי שיהיה לנו ולכם מישהו שינחה אותנו מהו הדבר הנכון לעשות ואיך לפעול. אני מאוד גאה בעורף!"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו