נפצעה בראשה מנשק המחבלים - ובנס לא נחטפה: העדות המצמררת של ניצולת "נובה"

תחילתו של הסיפור של מזל תזזו דומה למה שחוו אלפים ממשתתפי "נובה" ב-7 באוקטובר. אזעקות וירי טילים מפלחים את צלילי המוזיקה שבוקעת מהרמקולים ב-6:30 בבוקר. "רצתי עם שני החברים שלי לחניון בלי לחשוב פעמיים", היא משחזרת את רצף האירועים. "ראינו את הפקק הארוך ואת הבורות, ונאלצנו לנטוש את הרכב". 

כשהם רק כמה מאות מטרים ממתחם המסיבה, השלושה הסתתרו בין השיחים בתקווה כי מקום המסתור יחלץ אותם מהתופת. "נשכבנו על הרצפה ולא זזנו לרגע, כשברקע יש ירי בלתי פוסק וצרחות של אנשים".

לא חלף זמן רב, ותזזו ניצבה פנים אל פנים מול המוות. בסיטואציה שנדמה כאילו נלקחה מסרט אימה, צעירה ישראלית עומדת מול חוליה של מרצחי חמאס חמושים. "הם צעקו לנו באנגלית 'קומו', ופתאום אחד מהם דפק לי בראש את הקת של הנשק והתמוטטתי על הרצפה", היא מספרת בקול רועד. ההכרה של תזזו התערפלה והיא סבלה מכאבים, ובאותו הזמן לא היתה מודעת לכך ששני חבריה, דניאל כהן ויוחאי בן זכריה ז"ל, נורו למוות מטווח אפס.

מחבלי חמאס לא הסתפקו ברצח שני חבריה, והחליטו לקשור את רגליה בחבלים בניסיון לחטוף אותה לתוך הרצועה. "המחבל הצמיד את הפנים שלו אלי, ובלי להניד עפעף המשכתי להעמיד פני מתה", היא ממשיכה לתאר את ההתרחשויות בקול רועד, עוצרת מדי פעם מרוב התרגשות. "המחבלים פשוט הלכו, והרגשתי שהחבלים משתחררים לי מהרגליים. כמה שניות אחר כך איבדתי הכרה". 

הירי נמשך שעות ארוכות והמחבלים הבעירו את הצמחייה באזור, ולפתע תזזו הבחינה בישראלית צעירה שמנסה לסמס לכוחות החילוץ להגיע. "האש כבר התקרבה אלינו, והיינו חייבות לפעול". השתיים החליטו לנוס על נפשן ומצאו רכב שעמד בכביש. "הרגשתי שאין לי כוח יותר. חיכינו שעות עד שיבואו לחלץ אותנו, כשבזמן הזה המחבלים מתקרבים ומתרחקים מהרכב". לפתע תזזו נשלפה מהרכב על ידי אחד ממשתתפי המסיבה, שהבחין בה. "הוא לקח אותי, ומשם התחברנו לכוחות צה"ל שפינו אותנו לסורוקה".

תזזו החליטה להתראיין ולשתף בסיפור חודשיים אחרי האסון, בגלל הרצון שלה להנציח את החברים שאיבדה במסיבה. "חשוב לי שיידעו מי היו דניאל ויוחאי" היא אומרת בעצב. "הם היו ברגעים הכי קריטיים שלי בחיים. אני לא אשכח אותם לעולם".