בני משפחה וחברים רבים הגיעו הבוקר (רביעי) לבית העלמין קריית שאול, ללוות בדרכו האחרונה את רס"ל (במיל') יוסף גיטרץ ז"ל, לוחם שריון בגדוד 7029 באוגדה 179, שנפל שלשום בקרב בדרום הרצועה כתוצאה מפגיעת טיל נ"ט.
אחיו של יוסף, זאב, ספד בכאב: "יוסף הגיע לארץ לפני 11 שנה ולא ידע כמעט עברית, אבל הוא התעקש להגיע להיות לוחם וגם המשיך במילואים. אני רוצה לומר תודה לצוות וללוחמים שהיו שם איתו".
"אחרי הטבח יוסף התגייס ולאחר חודש וחצי שם הוא התקשר אלינו. אמא היתה גם על הקו והוא אמר שהוא נמצא עם אנשים מיוחדים וזה מאוד ריגש אותנו. יוסף - תודה שהיית שם בשבילנו".
האח אסף ספד גם כן ואמר: "יוסף, אח קטן שלי. ילד שגבוה ממני בראש וחצי. איך הוא היה משגע אותי כל הזמן עם שאלות. כל הזמן הוא התעניין בכל דבר אפשרי. אני בטוח שאם הוא היה כאן עכשיו הוא בטח היה שואל אותי 50 שאלות על הנ"ט שפגע בו".
המ"מ של יוסף, סרן יונתן בלנק, דיבר מעל הקבר: "80 יום חיים יחד, מתאמנים, נלחמים, אוכלים, שותים, ישנים ולרגע הזה לא התכוננתי, לרגע הזה לא הכינו אותנו. לעמוד פה ולהיפרד מהנהג והחבר היקר שלי יוסף - בן משפחה לצוות ולפלוגה שלי".
"חיינו זה לצד זה בדאגות, בשמחות, בשיחות נפש. הכרנו חייל חדור מטרה, ציוני גאה, ילד טוב וחרוץ. יוסף היה 'לוחם על'. נהג הטנק המבצעי ביותר שהיה לנו. לוחם במלוא מובן המילה, בכל רמ"ח אבריו".
"היתה לו נפש של לוחם ביחידה מיוחדת, עם חשיבה טקטית. שאיפתו למקצועיות לא נגמרה שם. בסוף כל נסיעה הוא היה שואל אותי 'מה אני יכול לעשות יותר טוב?' 'איך אוכל לשפר את הנהיגה שלי?"
בלנק הוסיף: "תא הנהג בטנק די קטן, בלי הרבה מקום, וכל מה שנכנס אליו מחושב, משופצר. יוסף היה קורא הרבה ספרים ונתקל בבעיה: איך מכניסים ספר מאוד עבה לתוך הטנק? בסוף הוא מצא פתרון יצירתי - הוא חילק אותו לכמה חלקים והצליח לדחוף אותו פנימה. זה היה יוסף".
"יוסף היקר, כמו שכתבת במכתבך - נפלת בכבוד. בשם הפלוגה, אני והצוות שנשאר נחזור כמה שיותר מהר פנימה, נמשיך לבצע את המשימה שלנו. בשבילך, בשביל המשפחה שלך, בשביל דור העתיד ועם ישראל. אני אדאג שמותך לא היה לשווא ונבוא חשבון עם כל המחבלים".
גיטרץ עבד בשנים האחרונות בתחום בתחום הרפואה ומדעי המחשב, ובשנה האחרונה התחיל לפתח סטארט-אפ.
הוא גויס למילואים ב-8 באוקטובר, יממה לאחר פרוץ המלחמה. הוריו קיבלו מכתב שהשאיר למקרה שייפול בקרבות.
"אמא ואבא היקרים, אני מאוד אוהב אתכם ואני בעצמי בחרתי בזה. הייתי יכול לא ללכת לכאן ולהסתתר, אבל זה היה מנוגד לכל מה שאני מאמין ומעריך, ובמי שאני מחשיב את עצמי. לכן לא היתה לי ברירה, והייתי עושה את אותו דבר אם הייתי יכול לבחור שוב. עשיתי את הבחירה הזאת בעצמי והלכתי איתה עד הסוף. נפלתי בכבוד למען עמי, אין לי חרטות".
"אני מאוד אוהב אתכם וגאה שאתם ההורים שלי", הוסיף וכתב. "נתתם לי המון. היו לי חיים מאוד מעניינים, עשירים, מאושרים, ייחודיים. המוות שלי רק מדגיש זאת. אתם בוודאות בכאב רב. אבל אתם תתגברו על זה. מאוד הייתי רוצה בזה. זה הדבר העיקרי שאני רוצה. לשניכם יש הרבה אנשים קרובים שיתמכו בכם. בבקשה תמצאו בכל זה משהו חיובי. תהיו עם הנכדים. תעזרו לישראל. אני בסדר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו