"התחננתי לפניך, אל תמות לפניי - לא הסכמת": סמ"ר במיל' אלישע יהונתן לובר הובא למנוחות

סמ"ר במיל' אלישע יהונתן לובר ז"ל, מיצהר שבשומרון, מובא בשעה זו (רביעי) למנוחות בבית העלמין הר הרצל בירושלים.

סמ"ר אלישע יהונתן ז"ל נהרג אתמול בהיתקלות עם מחבלים. אלישע יהונתן גדל ביישוב בית אל שבבנימין. הוא הותיר אחריו אישה בהיריון, תינוק בן 10 חודשים, הורים ושמונה אחים. אלישע יהונתן היה רכז נוער ואברך בישיבת "רועה ישראל" ביצהר, ובנוסף עבד במועצה אזורית שומרון.

הוא הנכד השלישי שנפל בשנה האחרונה לרב שמואל יניב, אחרי רצח האחים הלל ויגל יניב בפיגוע בחווארה בחודש פברואר.

אביו חגי לובר, מייסד תיאטרון אספקלריא, כתב לאחר שנודע לו דבר נפילת בנו: "אנחנו מחבקים את כל עם ישראל ומבקשים - אנא, יום אחד של אחדות לעילוי נשמתו. אנא אל תכתבו ואל תשדרו שום דבר של מחלוקת. דברו טוב והבליטו את הטוב במקבלי ההחלטות ובעם הנפלא שלנו שיהונתן היה גאה להילחם עבורו".

רעייתו אביה, ספדה לו: "יונתן שלי, חיים שלי, אור שלי, אור ולב. לב שלי. כמה אהבת את הארץ הזאת. היית מדבר עליה. הייתי מקנאה. היית רואה בעיניים רק את ארץ ישראל. רבת עם המפקד, התנדבת להיות ראשון. תמיד ידעתי. כשהתארסנו התחננתי לפניך 'אל תמות לפניי' - לא הסכמת. אמרת לי 'את גיבורה, אני לא יכול להבטיח'. ידעתי". אמרה רעייתו, אביה, שהתקשתה להוציא את המילים מפיה. 

"התקשרת במוצש אמרת שכלום לא קשה רק אתה מתגעגע. כמה היה חשוב לך המשפחה. הבית. רצית שינחם אותך. כמה חיכית לראות את התינוקי, אמרת לי תעדכני אותי כל דבר בהריון. נתת לי את המספר של הרס"פ, כמה רצית. סיפרתי לך שנחמן למד למחוא כפיים, אמרת לי 'למה אני לא לידו, הוא גדל'. אין אבא כזה. איך הם יגדלו? מה נעשה עכשיו? היית הכל הכל הכל. שבוע שעבר היה לך יום הולדת 24 התקשרת מעזה. אמרת זו השנה הזוגית שלנו. אני זוג אתה לא פה! אמרתי לך, איך אני אתקשר אליך ביום הולדת? אמרת לי: 'אל תדאגי חיים שלי. נחגוג ביחד את היום הולדת'. נחגוג ביחד, אין חגיגה אני לבד. אתה לא פה". ספדה אביה, לבן זוגה. 

אבא של רעייתו, אביה, ספד לחתנו: "יונתן חתן שלנו אהוב. נכנסת אלינו הביתה לפני שנתיים ומייד ללב של כולם. יפה תואר ומראה מבפנים ובחוץ. היית מלא פנימיות. נוח לבריות, אהוב ומרוצה למטה ולמעלה. היית חסיד אמיתי, זכית לקיים בגוף ובנפש לקיים את כל דברי הרמח"ל. שנתיים דאגת והגנת על אביה ונחמן ישראל ועל התינוק שבדרך. ויצאת להגן על עם ישראל. אל תפסיק, תמשיך להגן על כולם - על המשפחה היקרה, על עם ישראל ועל החיילים שממשיכים עכשיו במקום שאתה הפסקת". 

מפקדו, סא"ל עידו מאושר, ספד לחייל שלו: "המומים וכואבים את מותך בטרם עת. צה"ל עומד על המשמר בכל עת וגם אנחנו מפקדי ולוחמי עוצבת ראם חטיבת שריון 109. לרבים מחבריך נבצר להיות איתנו היום ולהצדיע לך בדרכך האחרונה. כל שירותך חתרת לשלמות ומבצעיות. גם במילואים, כאשר לא היית מחוייב להישאר, בחרת לעשות זאת. היית אדם טוב. נתינה אין סופית ואהבת האחר. האמונה באדם. איש של שלום. חיפשת משמעות בעשייה למען האחר. תכונות אלו לצד צניעותך ואהבה טהורה הפכו אותך לדמות אהובה ומשמועתית בפלוגה. כמו יונתן בן שאול, רצית להיות ראשון, להסתער. התנדבת, חתרת למגע למען האומה. בלכתך איבדנו אדם כה יקר, הערכים שלך זו מורשתך, שבה נלך".