משכירי דירות בטבריה והסביבה העלו את המחירים ודורשים מחירים שונים משוכרים וממפונים. "אתם מקבלים כסף מהמדינה", נטען בפני מי שמבקש לשכור דירה באזור. המחירים קפצו, בעיקר אלו של הדירות מרוהטות. תושבת בצפון ששוכרת ביישוב מגדל: "אני משלמת 16 אלף שקל לחודש, וזה נחשב מעט". משכיר דירת שני חדרים: "יש מי שמקבלים 20 אלף שקל מהמדינה ורוצים לשלם 3,000 שקל. אני לא משכיר להם".
תושבי ניר יצחק מחליפים בית - עוברים ממלון לקיבוץ אילות // צילום: רן שאולי
באזור טבריה נפתח שוק חדש להשכרת דירות. התושבים המפונים מיישובי הצפון הבינו בשבועות האחרונים כי יעברו חודשים עד שיחזרו לבתיהם, והחלו לחפש אפשרויות לשכירת דירות מחוץ לבתי המלון. אלא שבעלי הדירות בטבריה והסביבה מנצלים את מצוקת המפונים, ודורשים מחירים מופקעים - בעיקר בעלי הדירות המרוהטות.
במשרד התיירות פתחו למפונים שלושה מסלולים. המסלול האחד כולל אירוח מלא בבתי המלון, שם שוהים עדיין כמחצית מ־130 אלף המפונים. המסלול השני הוא שכירת דירות דרך משרד התיירות - איתו יש לבעלי הבתים הסדר, והם מקבלים ממנו תשלום ישירות עבור כל מבוגר וילד. המסלול השלישי, שיזם שר התיירות חיים כץ, כולל תשלום יומי למפונים עבור מבוגר וילד.
"כמה אפשר לגור במלון?"
במסלול השני בחרו אלפים בודדים, ומרבית המפונים העדיפו לקבל תשלום ישירות במסלול השיפוי, ולשלם לבעלי הבתים.
מאיה, תושבת אחד הקיבוצים בגליל העליון, שכרה בית במושבה מגדל. "נשברנו, אנחנו זוג עם שלושה ילדים - כמה אפשר לגור במלון?", היא מספרת. "אנחנו משלמים 16 אלף שקל במגדל, והתברר לנו שאנחנו משלמים הכי מעט. הצטרפנו לקבוצה של 500 איש, רובם מקריית שמונה. יש כאלו שמשלמים כ־18 אלף שקלים. קיבלנו בית ששוויו לא קרוב למחיר הזה. אבל לא היתה לנו ברירה.
"תעשייה מטורפת"
"הם יודעים שאנחנו מקבלים כסף מהמתווה, אז הם מעלים מחירים - זאת נהייתה תעשייה מטורפת", היא מסבירה. "כמובן שהוא לקח הכל במזומן. אני מתביישת לספר למשפחה, שלא יגידו שאנחנו פזרנים. אבל כשאתה רוצה להשאיר את הילדים במסגרות ולשמור על החברים שלהם, צריך לשכור קרוב למלונות. הבית לא שווה יותר מ־5,000 שקל בחודש. אני מרגישה מנוצלת, אבל למלון לא נחזור".
מבדיקת "ישראל היום" עולה כי לא מדובר במקרים בודדים, אלא בתופעה. גם בשיחות שערכנו עם מתווכים ובעלי בתים באזור לבדיקת מחיר לבית למשפחה באזור, תחשיב הפיצוי של משרד התיירות הוצג לנו בטרם ניתן לנו המחיר המבוקש (שנקבע בהתאם).
תושבת כפר יובל סיפרה: "זה התחיל מדירת שני חדרים וסלון וארונות נעולים שיש בהם ציוד פרטי של בעל הדירה - שדרשו עליה 11 אלף שקל; המשיך לפנטהאוז שהיה יותר מסודר ומרווח, אך עליו דרשו 16 אלף שקל; וזה המשיך בווילות במחירים שנעו בין 22 ל־35 אלף. הם לא רוצים לתת אופציה לשלם, רק את המענק שאנחנו מקבלים". במצב כזה, שבו משפחה של זוג ושלושה ילדים מעבירה את התשלום דרך משרד התיירות ישירות, בעל הבית מקבל סכום חודשי של 23 אלף שקלים, עבור שני חדרים, כשהוא לא מחויב לתת ארוחות למשפחה.
"יש תחושה של ניצול"
מיטל מחפשת דירה מרוהטת, כיוון שכל חפציה נמצאים ביישוב שבו היא גרה. "היתה תשובה שחזרה על עצמה כל הזמן - 'גם ככה את מקבלת מענק מהמדינה, מה אכפת לך כמה אנחנו דורשים'", היא מספרת. "ברגע שהבנתי שזה גורף ניסיתי להבין איתם אם זה נראה להם פרופורציונלי, כי לעיתים זה בית שלא שווה יותר מארבעת אלפים שקל בחודש - זאת דירה בטבריה. זה מתסכל. זאת תחושת ניצול. זה עצוב שמנצלים את החוסר אונים, שנמאס לנו להיות בבתי מלון".
איילת ביטון מק"ש משלמת שכירות של 10,000 שקלים בטבריה. כשחברותיה לעבודה מהעיר שמעו על כך הן היו המומות. "בעל הבית עשה לי חישוב כמה אני מקבלת מהמדינה", היא מספרת. "יש לי חברות שלקחו בית שלוש משפחות יחד, הן שילמו 17 אלף שקל. כשבעל הבית הבין שהוא יכול לקבל יותר הוא דרש מהן לסגור ישירות עם המדינה ולקח לעצמו את כל הסכום - ככה הוא מרוויח פי שלושה. הוא לא היה מוכן להמשיך להשכיר בסכום המקורי שסגר".
גם אבי ביטן מקריית שמונה נתקל בתופעה דומה. "עושקים אותנו. על דירת חדר וסלון לחודש אתמול קיבלתי הצעה של 20 אלף שקלים לחודש. הוא קורא לזה שני חדרים. זה בטבריה - דירה עם ממ"ד. דירה דומה בלי ממ"ד הוא הציע לי ב־18 אלף שקל. יש להם תשובות מוכנות. הם כאילו לא מבינים את המצב של המדינה. יש כאלו שרק מנסים לנצל את המצב".
בשיחה עם פנינה, בעלת וילה להשכרה שדרשה 20 אלף שקלים לא כולל חשבונות ממשפחה עם ארבעה ילדים, היא אמרה: "אני כמו בית מלון - אתה לא משלם כלום. אם אתם ארבעה זה לא רלוונטי. לא שווה לי לעבוד איתכם דרך המתווה".
"היו לנו יומנים מלאים"
דורון, אחד המתווכים ההגונים שאיתו שוחחנו, הסביר: "קשה למצוא דירה עם ריהוט לתקופה קצרה. מדובר בנכסים נדירים ויש כאלה שמוכנים לתנאי השכירות הקשים. לצערי נתקלתי בחזירים שניתקתי איתם קשר. הם אמרו לי 'מה אכפת לך? הם מקבלים כסף מהמדינה. ניתקתי איתם את הקשר אבל לצערי יש עוד כאלו פה".
בשיחה שקיימנו עם בעל הבית שדרש מאבי ביטן 20 אלף שקלים, הוא הציע את אותה הדירה, הפעם במחיר של 16 אלף שקלים. "זו יחידה עם חדר שינה אחד וסלון. אני שם לך ספה שנפתחת לשתי מיטות, הבית מאובזר", הוא הסביר ושאל מייד לגבי מסלול הפיצויים של משרד התיירות.
"השאלה אם אתם מקבלים את הכסף ממשרד התיירות ישר או שיעבור דרכנו. בן אדם שמקבל 20 אלף שקל ורוצה לשלם 3,000 שקלים - אני לא משכיר לו. זה לא שווה לי", הוא אומר. "זה מקום שמיועד לנופש, אני אומנם לא עובד הרבה אבל אני עובד בתקופה הזאת. אני משכיר ב־800 שקל ללילה. אם אתה לוקח, אני יכול להשכיר לך ב־16 אלף שקל לחודש".
כשהתרעמנו על המחיר הגבוה לדירת שני חדרים הוא השיב: "תנסה להסתכל מהצד השני. היו לנו יומנים מלאים והכל בוטל והמדינה לא מפצה אותנו. אתה יכול ללכת ולחפש קורת גג אחרת. תדע לך כי ליבי איתכם".
במשרד התיירות הסבירו שהם קוראים למפונים להתנהל בצרכנות נבונה ולבחון את כל האפשרויות העומדות בפניהם. "אין מחסור בחדרים. לא בחדרי מלון ולא בדירות להשכרה על חשבון המדינה", הדגישו במשרד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו