המחזאי חגי לובר, שבנו יהונתן נפל בקרבות בעזה: "אני אחוז חרדה ממה יהיה עם העם שלנו ביום שאחרי המלחמה"

בקרבות בעזה נפל אתמול יהונתן לובר בן ה-24 מהיישוב יצהר. הוא הותיר אחריו אישה, תינוק בן 10 חודשים, הורים ואחים. היום (שלישי), אביו של יהונתן, חגי לובר, שחקן, מחזאי ומייסד תיאטרון אספקלריא,התראיין ל"כאן תרבות", ודיבר על בנו: "לפני שנכנס לעזה, הוא אמר: 'עכשיו תורנו'. אז הבנתי שעכשיו תורי לתת קצת נחמה לעם הזה". 

"הבן שלי היה איש עדין נפש, כל כך עדין. בשבת של שמחת תורה השתנה בו משהו, נשבר בו משהו, מילד שלא אהב את הצבא הוא נהיה 'שש אלי קרב', והוא כל כך שמח שנתנו לו הנגב הזה, שהוא יכול להסתער אתו קדימה", תיאר חגי.

הוא המשיך וסיפר על התגלגלות האירועים של יום נפילתו של בנו: "בשלב מסוים הם עמדו להיכנס לעזה, והיו צריכים 4 לוחמים שיישארו, והשאירו אותו, אני מניח בגלל שיש לו תינוק. אז הוא פשוט קרא למפקד ואמר לו 'אין מצב כזה - אני נכנס לעזה'. הוא התקשר אליי, ומה אני אגיד לו?, אמרתי לו 'אתה צודק'".

"אני חושב שעם הישרות שלו הוא זיהה שלא השבת היא ארורה, ולא השבת היא שחורה, ולא ההוא אשם או ראש הממשלה, או 'אחים לנשק' או ההתנתקות. הוא ידע שהאשמים, האצבע מובילה רק למקום אחד, וזה לבני העוולה האלה, שמסוגלים לכרות יד לילדה בת 8, ולאנוס ילדה בת 15, ולהרוג זקנים וילדים. ואני חושב שהוא תיעל את הכאב הזה, שכל כך כאב לנפש הרגישה שלו, הוא תיעל את זה להשמיד את הרוע. כי זה לא רק רוע שמאיים עלינו, זה רוע שמאיים על העולם".

הוא המשיך וסיפר: "היו לי שתי דאגות - הדפיקה בדלת שקרתה אתמול בערב והדבר השני, אני אחוז חרדה ממה יהיה עם העם שלנו ביום שאחרי המלחמה". 

שעתיים לפני שיהונתן נפל בקרב, חגי פרסם סרטון שבו נראה בנו הקטן של יהונתן מביט בהתמוגגות ובגעגוע בתמונת אביו, שלא יחזור לחבק אותו. יהונתן הוא לא הראשון מהמשפחה שנהרג במאבק על ארץ ישראל: לפני כעשרה חודשים נרצחו שני בני דודיו, הלל ויגל יניב, בפיגוע ירי בכפר חווארה בשעה שעשו דרכם מביתם שביישוב הר ברכה.