"ממשלת ישראל נכשלה": דו"ח חמור של מבקר המדינה על התפקוד במלחמה

אזרחים ללא מענה, איחור במענקים, חוסר מידע ומשרדי ממשלה שנעזרים בחמ"לים אזרחיים - זה רק חלק מדו"ח מבקר המדינה החמור על חודש הלחימה הראשון. "ממשלת ישראל נכשלה" מכריז המבקר מתניהו אנגלמן ובדוח החדש פורש כשליה. הדו"ח הנו דו"ח ביניים ואילו הגרסא המלאה שלו תצא רק בהמשך. מבקר המדינה הודיע כי יחקור גם את הכשל הביטחוני שהביא לאסון.

"ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף, בשבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל" מכריז מבקר המדינה אנגלמן עם פרסום הדוח, "לא הייתה לכך הצדקה. היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת. על השרים והמשרדים להפיק לקחים מתלונות הציבור ולפעול לטיוב השרות לאזרחי המדינה בפרט בעת חרום זו". עוד הודיע המבקר, כי בכוונתו לפתוח אף בביקורת על הסוגיות הביטחוניות הן לפני טבח ה- 7.10 והן בהתנהלות הדרג המדיני והצבאי באותו יום ולאחר מכן. 

על פי האמור בדו"ח המיוחד של נציב תלונות הציבור במשרד המבקר, ב-43 ימי המלחמה הראשונים התקבלו 1,329 פניות הקשורות למצב החירום בקו החם שפתחה הנציבות בדגש עבור תושבי קווי העימות בדרום ובצפון. משרדי הממשלה ומוסדות המדינה שבעניינם התקבל מספר הפניות הגדול ביותר הם פיקוד העורף (130 פניות), המוסד לביטוח לאומי (119), משרד העבודה (74), רשות המסים (70) והמשרד לביטחון לאומי (57).

התושבים התקשו לקבל שירות מרשויות המדינה

המכנה המשותף של הפניות שהתקבלו נעוץ הן בקושי של התושבים לקבל שירות מרשויות המדינה והן בעניינים הקשורים באופן ישיר למצב המלחמה, כגון מיגון, פעילות מוסדות חינוך, זכאות למענקים מיוחדים וטיפול במפונים. מהדוח עולה כי בניגוד לימים רגילים, בתקופת המלחמה יותר נשים הגישו תלונות (53.6% לעומת 43.4% בדוח השנתי לשנת 2022).

כך למשל לפי הדוח, יישומה של תוכנית הסיוע הכלכלי של הממשלה לציבור התעכב זמן ממושך, והדבר היווה כשל מהותי. הדבר נכון ביתר שאת לגבי תושבי הדרום והצפון מהמגזר הפרטי, ובהם עצמאים, אשר תיארו בפני מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור את מציאות חייהם בתנאים של אי-וודאות: הם סובלים מהיעדר הכנסות ומנגד מחויבים להוצאות דוגמת תשלום שכר עובדים, תשלומים לספקים ותשלום החזר אשראי לבנקים. היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת.

חסר גורם מנהל שירכז את פעילות משרדי הממשלה בשטח

הדוח מציין כי משרדי הממשלה הקימו מוקדים טלפוניים אולם לא היה גורם מאחד אחד. "חסרונו של גורם שכזה פגע בשירות לציבור של המוקדים השונים" ציין המבקר. עוד כותב כי באמצע חודש אוקטובר החליטה הממשלה על תוכנית פעולה לאומית לפינוי אוכלוסייה מקווי העימות בדרום ובצפון.

בתחילה בלט המחסור בנציגות ממשלתית באתרי המפונים. במשך הזמן גברה נוכחותם של נציגי משרדי הממשלה, ובהם משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן - משרד הרווחה) ומשרד החינוך, ובאתרים מסוימים גם משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות ואחרים. עם זאת, "עדיין חסר גורם מנהל שירכז את פעילות משרדי הממשלה בשטח ויתאם ביניהם. לדוגמה, בבתי המלון המאכלסים מפונים לא נמצא גורם ממשלתי אחד המרכז את המידע על כלל המפונים השוהים בכל מלון ועל צורכיהם השונים" כתב המבקר. לפי המבקר, נצגי המשרדים פתרו לאזרחים בעיות "באמצעות פנייה לחמ"ל סיוע אזרחי המופעל על ידי מתנדבים".

סירבול וקושי בקבלת פיצויים כספיים

המבקר חשף שלל מקרים שהגיעו לפתחו. שניהם חמורים במיוחד. כך למשל התקבלה פנייה מאדם ששני אחיו היו במסיבת "נובה" – אחד האחים נרצח והשני ניצל אך רכבו נשרף. בעל הרכב קיבל אישור מהמשטרה שהרכב נשרף, אך כאשר פנה לרשות המיסים לצורך קבלת פיצוי על הרכב נמסר לו כי עליו ללכת לזהות אותו קודם קבלת הפיצוי. האח פנה לנציבות בשם בעל הרכב, שבשל מצבו מתקשה לקדם את הטיפול בענייניו. לדבריו, לא ניתן לאתר ולזהות את הרכב, וכל ניסיונותיו ליצור קשר עם רשות המיסים בנושא לא צלחו. רק לאחר התערבות המבקר העניין נפתר.

ועוד, מפונה מיישוב בצפון הארץ ביקשה להכניס את בתה בת השנתיים למעון היום בקיבוץ במועצה האזורית עמק הירדן, אך המעון סירב לקלוט את ילדי המפונים. נבחנה אפשרות לרשום את הילדה במעון יום ביישוב אחר, אך המפונה נדרשה להמציא אישור על גריעת הילדה מהמעון ביישוב מגוריה, דבר שלא ניתן היה לעשות בשל מצב המלחמה. רק בעקבות הנתערבות המבקר המועצה פתחה מעון ייעודי למפונים.