סמל עוז שמואל ארדי, שנהרג אמש (חמישי) ברצועת עזה, הובא היום (שישי) למנוחות בבית העלמין בקיבוץ חצור.
האחות, פז, ספדה לו: "כתבתי לעוז ב-9 לאוקטובר, פחדתי שלא יספיק לשמוע: 'אחי הקטן, אני דואגת כי אתה נכנס למקום לא נודע, אתה כל-כך אמיץ, אני בחרתי את שמך, לא ידעתי שתהיה כזה חזק. אני יודעת שהרגשת שאתה צריך לקחת אחריות על הכל, אנחנו מחכים לך'. מגיע לך ולחברים שלך לחיות. חיכיתי להגיע לגיל 30 ושנסתדר ונבין כמה מטומטמים היינו שלא ידענו להיות חברים הכי טובים לפעמים. אזכור תמיד את הטיולים, בשדות התירס, עם הבוץ ותירסים שהגיעו לגובה 2.5 מטר".
האחות אגם: "עוז שלנו, מקור גאוותנו, השארת אותנו עם חור כואב, שואלים את עצמנו לאן הלכת. היית המרכז של כל הסובבים אותך. ילד טהור, אח חזק וטוב, חבר אמיתי. לא סתם אומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר. תבוא ותחפור לנו על כל הדברים שאנחנו לא מבינים, רק תבוא, רק תבוא".
הדודה נעמי: "כשהיית קטן היינו תמיד מטיילים ביחד. אנחנו והטרקטורים שלך, והעגלים והפרים שהיינו הולכים לבקר. לא הספקת להיפרד לשלום מכל הטרקטורים. היית ילד עם עיניים שמקפות את כל הלב הענק . כשהיית עצוב היו מתמלאות בעצב עצום. דומה לסבא שמואל, שלא הכיר. נתת לעצמך את הכינוי "הנכד המועדף של סבתא" - שתמיד שמרה עבורך את כל הדברים הטובים. אמא הייתה כועסת עליי אם לא הספקתי לנקות את הבית לפני שהוא בא הביתה. כשהיה בא היינו שומעים מרחוק את השריקה שלו. והכל היה נראה יפה וטוב. בסוף קורס חובשים הוא לא הבין מה הוא עושה שם, ובסופו כבר שרו לו את 'בלדה לחובש'.
המחנכת מבית הספר, עינת ינאי: "עוז, זכיתי להיות מחנכת שלך 3 שנים, תמיד חיוך מאוזן לאוזן, תמיד שותף פעיל, המון שיחות היו לנו לגבי סדר העדיפויות - הטרקטור, העבודה בשלחין, החברה והמשפחה - ורק אז הלימודים. אמרת שהכל יהיה בסדר, עכשיו שום דבר לא בסדר. מחבקת את המשפחה גאה שהייתי מחנכת שלך".
חברו הטוב יואב ספד לו: "עוז האהוב והיקר שלנו, עוד שלושה שבועות היית אמור להיות בן 20. עשרים שנה של חוויות וחברות. עומדים פה ולא יודעים מה לומר. גדלת על רגבים ואדמה, נער נצחי שאוהב אהבת אין קץ ומוכן לתת הכל, והנה, נתת הכל, את עצמך. האדמה קרסה מתחתינו. מי לעולם לא יפסיק לחייך גם כשקשה, מי תמיד יעזור להחליף גלגל. אוהבים אותך אהבת אמת, עם חוויות האמת של כולנו. אהבת אין קץ".
חבר נוסף, אמיר נדב, נפרד: "אח שלי, קשה לי לתאר את העולם בלעדיך. קמתי בבוק רוחשכו פניי. חשבתי שזה חלום, אבל לא. אף פעם לא היית חבר רגילף היית אח. כל יום הולדת חגגנו ביחד. מתגעגע אליך. היית הבן-אדם הכי חרוץ. הלכתי לישון וחיכיתי שתעיר אותי בבוקר. שתחזור עם טרקטור ותדרוס את כל הדשא. שתכין שולחן. אתה המגנט של כולנו. אתה והחיוך הקסום שלך, היית המלאך השומר שלי, תמיד חילצת אותי מכל בעיה. יש לנו חור בלב שלעולם לא יחלים. נעשה הכל כדי להנצחי אותך ולהשאיר אותך אתנו.
מוקדם יותר היום, צה"ל הודיע על נפילתו של סמל עוז שמואל ארדי בן ה-19 מקיבוץ חצור, שנהרג ממטען שהתפוצץ. באותה תקרית גם נפצעו קשה חמישה לוחמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו