"כל התמימות אשר היתה בנו נעלמה": משפחתו של יובל קסטלמן ז"ל, עברה מסע ייסורים

בני משפחתו של יובל קסטלמן, שנורה על ידי חייל אחרי שנטרל מחבלים, נאלצו השבוע לקבור את יובל בשנית, בשעת לילה מאוחרת, אחרי נתיחת גופתו • למרות הזעם הרב על אופן החקירה, האב משה אומר: "אין לנו משטרה אחרת, אך יש לנקותה" • הכתבה המלאה - מחר במוסף "ישראל השבוע"

משפחתו של יובל דורון קסטלמן ז"ל האבא משה, האמא תמר, הבת נגה, האח שקד. צילום: אריק סולטן

שבועיים עברו מאז שיובל קסטלמן ז"ל חיסל מחבלים בפיגוע בכניסה לירושלים ונהרג מירי חייל צה"ל, אחרי שזוהה בטעות כמחבל. שבועיים שבהם משפחתו לא רק התאבלה על מותו אלא גם נחשפה לשורת מחדלים, שערערה אצלה את אמות הסיפים. או כפי שאמרה אחותו, נגה, בכתבה שתופיע מחר במוסף "ישראל השבוע": "כל התמימות שהיתה בנו נעלמה. הרי תמיד אומרים לילד 'אם יקרה משהו תזעיק שוטר', אבל איך נסמוך עליהם כעת?".

ללא קרדיט

משפחתו של יובל מספרת על מסע ייסורים שהחל ביום שבו נהרג, כשידעו על מותו רק כעשר שעות אחרי. מסע שנמשך לאורך ימי השבעה כשהועלו סרטונים ברשת שבהם יובל נראה מתחנן על חייו ונורה. בכל יום מתגלה פרט מטריד חדש.

"הגיעו בשבעה שני הורים ששכלו באחרונה את בניהם, אחד בלחימה בעזה והשני במסיבה ברעים, וכל אחד מילדיהם הציל חיי אחרים", מספר משה קסטלמן, אביו של יובל. "לאחד מהם, שבא לעודד, אמרתי 'אני מרגיש שבני הוצא להורג'. הוא אמר: 'אל תגיד ככה, הוא היה גיבור'. השבתי שהרבה גיבורים התגלו מאז 7 באוקטובר, בני לא היחיד, אבל הנסיבות שבהן מצא את מותו, אותו תסריט של השניות האחרונות, איך הרגיש כשהבין שהוא המטרה ועשה הכל כדי להציל את חייו וחייל על מדים הרג אותו - זה מה שמזעזע".

יובל דורון קסטלמן ז"לנטרל מחבלים בפיגוע בכניסה לירושלים ונורה למוות על ידי אש כוחותינו וידוא הריגה, צילום: ללא קרדיט

משה, איש מאמין, מספר על הלבטים שהיו לו אם להוציא את גופת בנו מהקבר לנתיחה, שאכן תוצאותיה ערערו השבוע לחלוטין את טענות המשטרה. "החלטה קשה. היא לא בניגוד להלכה, אבל זו פגיעה בכבוד המת", אמר. "שאלתי אם היו מקרים כאלה. התקשר הרב לנדאו, שהוא הרב של המכון לרפואה משפטית, ואמר שאם פעם לא היו מספיקים להגיע לקבור את המת לפני כניסת השבת, אז היו קוברים אותו קבורה זמנית ואחרי זה מעבירים אותו לקבר קבוע. יש הלכות מקילות, אבל די כיוונו אותי לא לעשות זאת. אמרו 'רק אם אתה בטוח', השאירו לי את ההחלטה, כי הבינו כמה זה קשה. הנטייה שלי היתה שלא. רק שאז אמרו שבדיקת CT קבעה שיש חלקי מתכת בגופה. אם כך, הנתיחה בלתי נמנעת, אחרת לא יצליחו להוכיח מה קרה".

משפחת קסטלמן נאלצה השבוע לקבור את יובל בשנית, בשעת לילה מאוחרת. "זה היה אחד הרגעים הנוראיים בחיי", מספרת נגה. "אנשי חברה קדישא שמו בקבר שקית אטומה. שאלנו 'מה זה?'. אמרו 'אלה בגדיו'. היינו נרעשים, צעקנו 'רגע, רגע'. תהינו אם צריך להוציא עוד משהו מהקבר. הלב שלי דפק, ואז הם אמרו: 'אלה התכריכים והסדין שעטפנו אותו בהם'".

אלה רגעים לא קלים למשפחה שמשתדלת להתרחק מאור הזרקורים, אבל הפעם אין בכוונתה להרפות עד שהאמת תצא לאור. "אין לנו מדינה אחרת, אין גם משטרה אחרת", אומר משה. "אסור להגיד 'זה מה יש'. אנחנו רוצים משטרה חזקה, אמינה. יחקרו, ימצאו מי אשם, ימצו את הדין וינקו את המערכת שלא יקרו דברים כאלה. זו הדרישה".

הכתבה המלאה - מחר במוסף "ישראל השבוע"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר