במותם ציוו לנו את החיים: הובאו למנוחות הלוחמים שנפלו בקרבות בסג'עייה

נפרדים מהגיבורים: היום (רביעי) הובאו למנוחות 10 לוחמים ומפקדים של גולני ו-669 שהסתערו בתקרית הקשה בסג'עייה. התקרית החלה בכוח שנכנס למתחם של שלושה מבנים - ונפגע ממטען וירי מחבלים שהסתתרו.

אל"מ יצחק בן בשט, שנפל בקרב בסג'עייה, הובא למנוחות בכפר תבור.

סא"ל תומר גרינברג, מפקד גדוד 13 של גולני, הובא למנוחות בהר הרצל בירושלים.

כך נראתה הפרידה מהם

"זו הייתה זכות גדולה עבורנו לגדל אותך, רועי"

הלוויתו של רס"ן רועי מלדסי התקיימה בבית העלמין הצבאי בעפולה. רועי הותיר אחריו זוג הורים, יגאל ויוספה (ספי). יגאל עובד התעשיה הצבאית וספי אשת חינוך, אח בן 29 שנמצא בקורס שוטרים ואחות צעירה בת 11.

אימו של רס״ן רועי ז"ל ספדה לו: "תמיד קראת לי ולאבא מלך ומלכה, אהובים שלך. רועי אהוב שלי, את כל מה שהיה לי להגיד לך , אמרתי לך אתמול בלילה בשקט בשקט, שאף אחד לא שמע. זו הייתה זכת גדולה עבורנו לגדל אותך, להיות חלק מהחיים שלך. אנחנו גאים בך, מודים לך על כל מה שהיית עבורנו. לימדת אותנו מה זה טוב, תמיד נאהב. שמור עלינו בבקשה".

גם בת הזוג של רועי ספדה לו בדמעות, סיפרה על פגישתם הראשונה, על החיים המשותפים שלהם ועל אהבתו של רועי לנופי הארץ.

"משה שלי, היית התגלמות הטוב בעולם"

אלפים הגיעו לבית העלמין הצבאי ברעננה ללוות בדרכו האחרונה את בן העיר, רס"ן משה אברהם בר-און, מפקד פלוגה בגדוד 51 שבחטיבת גולני, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בהיותו בן 23.

משפחת בר-און עלתה בשנת 2007 לישראל מצרפת. בנפילתו, הותיר אחריו משה אברהם זוג הורים, דוד ומרלין, וארבע אחיות, סלומה, פייגה, רבקה ובת שבע, ובת זוגו לואיזה.

במהלך הלוויה, רביב כנר שר בהלווייתו של רב סרן משה מגולני את השיר "גולני שלי". אימו, עטופה בדגל גולני, אביו ואחיותיו שרו איתו בבכי.

חבר ילדות, רון בן ישי, ספד בבכי: "משה, אתה לא יודע כמה אני אוהב אותך. אני קרוע מבפנים. אתמול בלילה הודיעו לי שנפלת, אבל אצל משה אין מושג כזה ליפול. משה רק ממשיך קדימה. לפני חמישה ימים יצאתי למילואים והתחנה הראשונה היתה אמא שלך, לתת לה חיבוק. אני אוהב אותך. אין לי מילים להסביר איזה אדם היית. אני אתגעגע אליך ואני מבטיח לך שאאחד את כולם, את המשפחה והחברים".

בת הזוג, לאויזה, ספדה: "לא מאמינה שאני עומדת פה. אתה היית החבר הכי טוב שלי. קרן אור בכל מקום שהגעת אליו. אהבת חיי, תודה שנכנסת לי לחיים ועל שלוש השנים המדהימות בחיי. היית התגלמות הטוב בעולם. אמרת לי שאחרי המלחמה אתה רוצה לקנות טבעת ולהציע לי. אז אלף פעמים כן. אוהב אותך לנצח. תמיד תהיה חלק ממני".

"ערן, אתה פרח שרק החל לצמוח"

סמל ערן אלוני הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע. סמל ערן, בן 19 מאופקים, לוחם בגדוד 51, חטיבת גולני, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.

דורון, אביו של ערן, ספד: "אתה אומנם גיבור ישראל אבל קודם גיבור של המשפחה. אתה פרח שרק החל לצמוח. אני לא מפנים שלא תשוב. אהבת את המדינה, אנחנו גאים ביעדים שלך".

אחותו של ערן, עומר, נשאה דברי פרידה לאחיה: "אח יפה תואר, תלתלי זהב, צנוע וטוב לב. כמה ניסיתי לעצור בעדך מלהיות גיבור. לפני חודשיים סיפרתי לך שאתה הולך להיות דוד. התרגשת ושמחת ואמרת בציניות שהמשפחה צריכה רענון כוחות. דור ההמשך שלי ושל כל המשפחה יגדלו בדמותך, על ערכים של אהבת הארץ ונתינה".

עפרי אחותו אמרה: "היית הופך עולמות בשבילי שיהיה לי יותר טוב. היית האדם הראשון שאני מספרת לו והאדם הראשון שמקשיב. תמיד הייתי מעריצה שלך. לא אשכח שאמרת עד שאגדל לא יהיה צבא ולא יהיו מלחמות. ותראה איפה אנחנו היום".

אחיו עמית, שניצל מהטבח בפסטיבל הנובה, אמר: "היית הנער עם הלב הכי טוב, עם עקרונות ברזל. תודה שהגנת עלינו בגופך. סליחה. סליחה שלא אמרתי מספיק כמה אני אוהב אותך ושאתה חשוב לי".

"אוריה, מתחננת שתעיר אותי מהחלום הנורא הזה"

יותר מאלף אנשים ליוו למנוחות את סמ"ר אוריה יעקב, בן 19 מאשקלון.

אוריה ז"ל היה בוגר ישיבת "צביה" באשקלון. הוא הותיר אחריו הורים, טירן ודגנית נעמה וארבעה אחים. ברשת הופצה יוזמה ללוות את אוריה ז"ל בדרכו האחרונה עם דגלים ולחלוק לו כבוד אחרון כגיבור ולעמוד בצידי הדרך מגבעת הפרחים ועד לבית העלמין. 

ראש העירייה, תומר גלאם ספד לו ומסר: "תנחומים מעומק הלב להוריו ולאחיו שאיבדו את היקר להם מכל. העירייה תלווה את המשפחה בשעתה הקשה מנשוא ותעמיד לרשותה את כל הסיוע הנדרש. שלא תדעו עוד צער ומן השמיים תנוחמו. יהי זכרך ברוך, גיבור".

ליאורה בר לב, חברתו של אוריה, כתבה היום לצד מודעת האבל של אהובה: "אני בסיוט, אהבה שלי. אני מתחננת שתעיר אותי מהחלום הנורא הזה".

"רום היה מנהיג ומוביל מלידה"

רס"ל רום הכט, בן 20 מגבעתיים, לוחם ביחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. רום נטמן בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.

ורדה קפצן, מחנכת השכבה בתיכון קלעי שבו למד, סיפרה עליו בבכי: "הוא היה תלמיד מקסים מבית נפלא, מנהיג מלידה, ילד מוביל. רום למד בכיתת מצוינות, היה כוכב ואהוב מאוד שתמיד שאף להגיע רחוק ולתרום, ולא בכדי הוא הגיע ליחידה מובחרת. החיוך על פניו היה נצחי, תמיד עם לב ענק של נתינה, ילד שעטוף במשפחה חמה ואוהבת, מאוד ערכי ועם דרך ארץ. לא רואים היום כאלה ילדים".

היא הוסיפה: "הוא היה אדם מאוד מיוחד, אהוב ורגיש עם עיניים ירוקות טובות, תמיד סוחף, מהטובים שיש למדינה, גיבור ישראל. הייתה לי הזכות להיות המחנכת שלו. אני לא מאמינה שזה מה שקרה לו. זה אסון כבד, הוא רק בן 20".

"ליאל האהוב שלי, חיכיתי לטבעת מהיום שנפגשנו"

סרן ליאל חיו ז"ל הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, בירושלים. ליאל ז"ל היה מפקד מחלקה בגדוד 51 שבחטיבת גולני. הוא הותיר אחריו זוג הורים, ושלוש אחיות.

אביו התקשה להגיד קדיש. מעל הקבר של בנו אמר: "החיים מכינים אותנו להרבה דברים, אבל הכנה לזה אף אחד לא מכין. לומדים את זה תוך כדי תנועה וזה קשה, אבל אנחנו בעזרת ה' משפחה חזקה וגם מזה נתרומם. יש לנו עוד ילדים. נכדים, נכדים בדרך. אסור לנו ליפול. מפה צריך רק לצמוח".

גם אחיותיו ספדו לו גם בדמעות: "אהוב שלנו, תודה לך על כל רגע שהיית לצידנו. תודה שהיית שלנו".

חבריו לצוות ספדו לו בכאב, סיפרו על המפקד שהיה וכמה דאג לאנשיו. "רק לפני שבוע ישבנו כולנו ודיברנו על כמה אנחנו מקווים שהמלחמה תגמר כבר, והצוות שלנו לא יספוג אבדות. עכשיו נראה שנצטרך לבוא בכל יום זיכרון לבוא לבקר אותך." אמרו.

הראל כחלון, בת זוגו בחמש השנים האחרונות, סיפרה טרם הלוויה: "איך אסכם בכמה מילים חמש שנים? כל מי שמכיר אותי יודע שאין הראל בלי ליאל. בכל מקום ששאלו אותי מי חבר שלי תמיד עניתי בגאווה: ליאל חיו, כי תמיד ידעתי שאקבל תגובה מתלהבת של 'אני מכיר אותו, גבר אמיתי'. חיכיתי לטבעת מהיום שנפגשנו ואני אמשיך לחכות".

השתתפו בהכנת הידיעה: ירון דורון, יורי ילון, איליה יגורוב ומישל מכול