פרשת הירי ביובל קסטלמן: אחרי המחדלים - המשטרה תבחן את הכשלים בהתנהלות החקירה

10 ימים לאחר הפיגוע הרצחני בכניסה לעיר ירושלים ויומיים לאחר שהוצאה גופתו של יובל קסטלמן ז"ל מקברו במטרה לבצע בה נתיחה שלאחר המוות – קובע הדו"ח הפתולוגי כי קליע של רובה מסוג M-16 ורסיסים נוספים נמצאו בגופתו. במקביל, המפכ"ל רנ"צ קובי שבתאי הנחה את ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב יגאל בן שלום, לבחון את ממצאי הנתיחה וההתנהלות בחקירה.

בין היתר יבדקו במשטרה את ממצאי הנתיחה והתנהלות צוות החקירה טרם קבלת ההחלטה שלא לבצע נתיחה לגופתו של קסטלמן ז"ל. כמו כן ייבדק האם מזכר החקירה החתום על ידי רפ"ק נדב כוגן "פוברק" והאם הפרטים שנרשמו בו נכונים - וזאת לאור סתירות שהתגלו בין טענת המשטרה על אי-הימצאות קליע בגופה לבין ממצאי הבדיקה האמיתיים.

בפגישה שהתקיימה ביום חמישי האחרון בין נציגי הפרקליטות הצבאית למשפחתו של יובל קסטלמן ז"ל, הוצגו בפני המשפחה ההתפתחויות בחקירה. בהתאם למידע החדש נמצא כי קיימת תוחלת חקירתית בקיום נתיחת גופתו, והמשפחה הסכימה ביום שישי לפתיחת הקבר לשם העברת הגופה למכון לרפואה משפטית לטובת נתיחתה.

"לא היה טעם לנתיחה"

כזכור, המשטרה שחררה את גופתו של קסטלמן מבלי שתעבור נתיחה במכון לרפואה משפטית. ההחלטה יצרה קושי משפטי, לפי דבריו של סגן נשיא בית הדין, סגן-אלוף טובי הארט: "ספק רב אם ניתן יהיה לקבוע מעבר לכל ספק סביר באיזה שלב נפגע המנוח פגיעות שהיו מובילות למותו בסופו של דבר".

מנגד, התובע הצבאי טען כי "לא היה טעם ראייתי בביצוע הנתיחה", והוסיף כי הוא אינו סבור "שהדבר משפיע על שאלת האפשרות להוכחת קשר סיבתי".

השופט התעקש כי באמצעות נתיחת הגופה יוכלו לקבוע ממצאים פליליים: "מכירים תיקים שבהם אפשר לקבוע ממצאים פליליים ללא נתיחה?", שאל. התובע הצבאי השיב: "אני לא מכיר הרבה תיקים שבהם ירו לעבר אנשים שהרימו ידיים".