במותו הציל חיים: אלפים ליוו בדרכו האחרונה את סמ״ר עלמנאו עמנואל פלקה ז"ל, לוחם דובדבן

אלפים ליוו היום (חמישי) בדרכו האחרונה את סמ״ר עלמנאו עמנואל פלקה (22) מקריית גת, לוחם ביחידת דובדבן, חטיבת הקומנדו (89). פלקה נפטר ביום רביעי כתוצאה מפצעיו, לאחר שנפצע בקרב ב-5.12 בדרום רצועת עזה.

כולם דיברו על איש שדגל בנתינה, בכל תחום - את חייו נתן למען המדינה ואת איברי גופו לארבעה חולים שהיו זקוקים להם (ריאות, לב,כבד, כליות, לבלב). המשפחה עלתה מאתיופיה, עמנואל לא התקבל לקומנדו, התגייס לצנחנים, ניסה שוב והצליח להגשים את חלומו. לפני הצבא הדריך בתנועת הנוער "בני עקיבא".

רב-סרן ס', סגן מפקד היחידה: "אנחנו המומים וכואבים. עמנואל היה סמל ואגדה בחייו. היית מספר אחד בכל מקום. נחוש, חדור מטרה ועושה הכל על הצד הטוב ביותר. חדור תודעת שליחות ורוח ולא מפחד מאתגרים. רק לפני חודש סיימת מסלול כמצטיין וישר קפצת למים העמוקים. היית מופת פלוגתי, תמיד ראשון. וכל זה בצניעות ובענווה עצומות. לעולם לא הרגשת צורך להבליט את עצמך. בתפקיד הבא שלך היית אמור לפקד על הטירונים ומשם לבה"ד 1. מעולם לא סירבת לשום בקשה מחברייך לצוות וממפקדייך.

"לוחם ברוחם של המכבים"

"גם בשעות הכי קשות היית הכי טוב ותמיד בשביל כולם. בחרת ללמוד תורה באופן משמעותי לפני שהגעת ליחידה. בחרת דרך והתווית לעצמך ומתוך הבית מדרש בחרת לצאת לשירות הכי משמעותי. הערב בכל בתי ישראל נדליק נר ראשון של חנוכה - חג הגבורה, ניצחון האור על החושך. מי שחולל את הניצחון לפני 2,000 שנה היו המכבים, אבל תמצית הגבורה שלהם קיימת בכל-כך הרבה לוחמים מכבים של הדור הזה.

"תמיד אמרת שעל הגנת המולדת הזאת אתה תמות. אף אדם לא יודע מתי הוא יחזיר את נשמתו לבוראו. אתה ידעת"

אתה עמנואל היית לוחם ברוחם של המכבים. פעלת להשבת כבוד ישראל ולזקיפות קומה לאומית. לא נתת למציאות מסביב להחליש ולרפות את ידיך. ידעת בבהירות כמה המלחמה הזו צודקת. הכי צודקת. נכנסת בלי שאלות וספקות, רק עם אמונה וביטחון גדול".

אחיו הבכור נועם, לוחם "אגוז": "היה לנו הסדר שאם חלילה יהיה מקרה כזה אני הבאתי את המספר שלך ואתה הבאת את המספר שלי כדי להודיע. העיקר שההורים לא ידעו מה אנחנו עושים בצבא. ככה רצית שזה יהיה. תמיד אמרת שעל הגנת המולדת הזאת אתה תמות. העם שלנו 2,000 שנה כמה וחוזר אליה. החוסן הלאומי של הארץ שההורים שלנו חלמו עליה, סיפרו סיפורים שעברו מפה לאוזן, עדה שלמה שחלמה והגשימה חלום. אף אדם לא יודע מתי הוא יחזיר את נשמתו לבוראו. אתה ידעת, אמרת שלא משנה איפה, אולי זה יהיה בצבא, אולי זה יהיה בשב"כ, אולי זה יהיה במוסד - ידעת שזה יהיה פה. אף אדם לא יודע בדיוק, חוץ ממך.

"שיקרנו להורים שאנחנו סתם ג'ובניקים"

"להורים תמיד אמרנו שאנחנו סתם ג'ובניקים, לא לוחמים. מגיעים כל חמישי, זה מה שהיה צריך להיות. שיקרנו להם כדי שלא ידעו, כדי שלא יפחדו. כשהתחילה הלחימה אמרת לאבא שיתפלל עליי כי אני צריך להיכנס, אבל לא אמרת שאתה נכנס לפניי. אז הוא התפלל תמיד בשביל שנינו. אנחנו נהיה חזקים, האחים בשביל ההורים, בשביל כולם.

"הערב נדליק נר ראשון, המשפחה, כולם, החברים, ציפו שיהיה נס. אמנם לא היה הנס שציפינו לו אבל כן קרה נס לארבעה אנשים שקיבלו את האיברים. סיפרו לי מהמחלקה בבית החולים שהניתוח הצליח. גופך הציל ארבעה אנשים. הלב שלך נמצא אצל מישהו שברור שזה ישפיע עליו. תמיד הקדמת אחרים לפניך, אפילו בימי שישי לפני היציאה הביתה הלכת לעזור לאבא של חבר שחולה כדי לפרוק את הסחורה שלו לפני כניסת שבת".

ראש עיריית קריית גת: "בני משפחת פלקה הגיעו לקריית גת לפני שנים ספורות. האבא אנדאיהו ואמא מאמיי. האחים, נועם, יואב, שרה ולאה. עמנואל סיים את לימודיו בישיבה התיכונית בבת-ים, משם עבר ללמוד במכינה הקדם-צבאית המצויינת "בני דוד" בעלי, ואחר-כך בישיבת "עטרת מרדכי" בצפת.

"עמנואל היה שקט וצנוע, תמיד עזר לאנשים הרבה יותר ממה שהתבקש. והכל בשקט ובצנעה האופייניים לו. גם כשהגיע לצבא המשיך בדרכו המצויינת. לפני חודש סיים מסלול שארך כמעט שנה וחצי, גם בו נבחר להיות מצטיין פלוגתי וזכה באות מופת צה"לי. עמנואל היה מיועד לקורס קצינים - לדאבוננו ולאבלנו הכבד הוא לא ישלים את המסלול אליו היה מיועד.

"משפחת פלקה היקרה - כבוד גדול נפל בחלקה של העיר קריית גת שאתם מתגוררים בה, אנו נדאג להנציח את עמנואל על דמותו ותכונותיו המצויינות, ולהעלות אותם על נס. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד".