אחיות החטופות במסר לממשלה: "העדויות של אלו שחזרו משבי החמאס לא משאירות מקום לספק - הן בסכנת חיים מיידית"

אחיות החטופות כינסו הערב (רביעי) מסיבת עיתונאים מיוחדת בה קראו לשחרר את הנשים הצעירות כבר בסבב השחרורים הנוכחי. הן הפנו אצבע מאשימה על האחראים: "האחריות הבלעדית על בריאותן הפיזית והנפשית מוטלת על ארגון חמאס-דעאש. ארגוני הנשים כשלו בתפקידם. הן נמצאות בסכנת חיים ממשית, חייבים לשחרר אותן עכשיו".

ירדן גונן, אחות של רומי גונן, שנחטפה מהפסטיבל ברעים: "אחותי נחטפה לאחר שנורתה, בזמן שצפתה בחברה הכי טובה שלה נרצחת. לכל הנשים בעולם, אנחנו לא צריכות להסביר מה זה להיות אישה, מה זה להסתובב ברחוב ולהרגיש שיכול להיות שיש איום על החיים שלך בכל רגע נתון. תארו לכן איך זה מרגיש עבור אישה חטופה?. אין לה זמן. זה בידיים שלכם, אני וכל הנשים שפה לצידי עושות כל מה שהן יכולות בשביל להחזיר אותן, אני דורשת שתעשו את זה גם אתם".

סשה ארייב, אחות של קרינה ארייאב: "בשיחת הטלפון האחרונה שלי עם אחותי היא כבר ידעה כנראה מה קורה, ואמרה לי: 'אם אני אמות, תמשיכי בחיים שלך, תשמרי על ההורים שלנו, תמשיכו לחיות'. כל דקה, כל שנייה שאחותי נמצאת שם, היא סכנה לחיים, סכנה לחיים של כולן, של כל הבנות שאיתה. הבנות האלה חייבות לחזור, הן יהיו הקול של הנשים ושל כל החטופים, ושל כל אלו שלא שרדו את התופת הזאת – הן ינציחו ויזכירו".

שירה גורן, אחות של שני גורן, דרשה את החזרתן המיידית: "לאחר העדויות של הבנות שחזרו מן השבי, אין מקום לספק, אין להן זמן, שעון החול שלהן הולך ואוזל. אנחנו חייבים להחזיר את כולן, ואת כולן במיידי".

ימית אשכנזי, אחות של דורון שטיינברכר: "בשבעה באוקטובר בשעה שש וחצי בבוקר התעוררנו לתופת בקיבוץ כפר עזה. דורון כתבה שהיא ממש מפחדת ושהיא מתחת למיטה וחוסמת את הדלת ומקווה שזה מה שיציל אותה. היא שמעה את המחבלים בחוץ וקיוותה שכיתת הכוננות מגיעה. המשפחה שלי הופקרה ב-7 באוקטובר וכל החטופים והחטופים שלנו הופקרו גם הם ואני לא אתן לאף אחד להפקיר את אחותי שוב".

שני ירושלמי, אחות של עדן ירושלמי, סיפרה על הזוועות שאחותה נאלצה לעבור באותה השבת: "עדן היא ילדה שכולם אוהבים, תמיד שמחה, תמיד צוחקת. באותו היום היא התקשרה אלינו מפוחדת, מתחבאת ברכב במשך שעה כשהחברות הכי טובות שלה מדממות למוות לידה. היא פחדה לבכות, הקול שלה נשבר, ביקשתי ממנה לא לבכות כדי שלא ישמעו אותה. התחלנו לשמוע קולות בערבית והחלטנו להקליט את השיחה, היא לחשה "תופסים אותי" וידענו שאלה הרגעים האחרונים. בחורה צעירה שרק באה לעבוד, וכבר יותר מחמישים יום שהיא נמצאת שם ואנחנו לא יודעים מה מצבה".